גידול פלומריות מייחורים
איך לגדל פלומריה / פיטנה מייחורים מאת אבי שניאור - אוגוסט 2014


עץ פלומריה בוגר

עץ פלומריה צעיר
פרחי הפלומריה. דוגמאות למגוון צבעים
Copyright © Avi Schneor
זכויות יוצרים: מדריך זה מוגן בזכויות יוצרים.
אין לבצע במדריך כל שינוי ואין לפרסמו או לעשות שימוש בחלקים ממנו בכל מדיה ללא קבלת רשות לכך ובכתב מהמחבר.

המדריך לגידול פלומריה מייחורים מאת אבי שניאור

תוכן המדריך:


1. מבוא: סקירה על פלומריה <חזרה לתוכן>

פלומריה ( שמות נפוצים : פיטנה ,Plumeria, Frangipani, Pomelia, Champa / Chafa, Yas / Yasmin )

פלומריה הוא צמח טרופי ממשפחת ההרדופיים (Apocynum) שמקורו מהאיים הקריביים / מרכז אמריקה.
שם הסוג Plumeria נקרא ע"ש הבוטנאי Charles Plumier מהמאה ה-17 שתיעד את הצמח במסעותיו.
השם Frangipani נקרא ע"ש מרקיז איטלקי מהמאה ה-16 שפיתח בושם מפרחי הפלומריה.
פרחי הפלומריה הריחניים שימשו/משמשים לייצור בושם, למטרות רפואיות ולמטרות פולחן.
בפרחי הפלומריה משתמשים להכנת זרי כלה ושרשראות פרחים שעונדים בעיקר באיים הפולינזים / הוואי.
פלומריה אוהב חום ולחות ויגדל היטב במקומות חמים ואפילו חמים מאוד.
הפלומריה (תלוי בזן) רגיש לקור מתחת ל-7 מעלות צלסיוס, לקרה ולעודף מים (נוטה להירקב).
גידול באדמה מחלחלת ימנע הצטברות מים וריקבון שורשים.
עץ הפלומריה שורד זמן רב ללא מים, הוא אמנם לא יתפתח יפה ולא יפרח, אך ישרוד. הוא עמיד גם באויר ומים מלוחים
בקרבת החוף ושורד רוחות חזקות עקב גמישות ענפיו.

הפלומריה פורח מספר פעמים בעונה, יש מאות זנים בגוונים ובריחות שונים. בלילה ריח הפרחים מתגבר כדי למשוך אליהם עש לצורכי האבקה. לפרחי הפלומריה אין צוף וזו דרכו לבצע האבקה.
יש מאות זנים, זני בר ותוצרי הכלאות והרכבות שעשו מגדלים במשך שנים רבות לקבלת גוונים / ריחות מיוחדים.
פרח הפלומריה מופיע באשכולות והוא בדר"כ עם 5 עלי כותרת. לא נדיר למצוא אנומליות עם יותר עלי כותרת, עד 10.
ענפי העץ מתפצלים ל-2 (דיכוטומי dichotomy ) או ל-3 (טריכוטומי trichotomy ) וכך העץ מקבל את נפחו. ענפים בודדים נמצאים בקצוות העץ, לפני שהתפצלו.
עץ בוגר יכול להגיע לגובה 6-8 מטר עם נוף במבנה עגול ועם קוטר גזע עד כ-30 ס"מ.
פלומריה הוא עץ נשיר מלא. בחורף הוא משיר את רוב עליו ונמצא בתרדמת מלאה. בתקופה זו  אין צורך בהשקייה.
פלומריה גדל היטב ואוהב סביבה עם שמש מלאה או כמעט מלאה.



2. איך מגדלים פלומריה? <חזרה לתוכן>

אפשר להשיג ולגדל פלומריה במספר דרכים:
א. רכישת עץ צעיר בעציץ במשתלות, ניתן למצוא זנים שונים, בגדלים שונים ובמחיר בהתאם.

ב. למי שמחפש אתגר והנאה בגידול מראשיתו, מומלץ להנביט מזרע. עץ בוגר מייצר תרמילי זרעים ובתוכם זרעים שניתן להנביט לאחר שתרמיל הזרעים בשל ונפתח מעצמו. עץ שהחל מזרע יפרח בדר"כ לאחר כשלוש שנים או יותר.
בנוסף, נדרשים עוד שלושה מחזורי פריחה כדי לאמת מהו הזן ומהי פריחתו.


תמונה 3: שתילים עם סט עלים ראשון


תמונה 2: תחילת נביטה


תמונה 1: זרע הפלומריה

ג. גידול פלומריה מייחור.
הייחור הינו ענף שמורידים מעץ בוגר ולאחר תהליך השרשה נשתל בעציץ / באדמה.
הגידול מייחור מהיר יותר וזוהי הדרך הכמעט יחידה להבטיח קבלת עץ (=דור שני) שפרחיו יהיו זהים לפרחים של העץ ממנו הורד הייחור (עץ האם=דור ראשון), דבר שלא מובטח כלל בגידול מזרעים.
עץ שגדל מייחור יפרח בדר"כ בשנה הראשונה או השנייה אחרי השתילה, בתלות בזן, במועד בו נחתך והושרש, בתנאי הגידול ועוד.


מדריך קצר זה מתמקד בגידול פלומריה מייחורים ומתבסס על ניסיוני האישי.
אני מגדל פלומריות באזור השרון ועושה זאת כתחביב. כל התמונות במדריך צולמו על ידי.
החלטתי לחלוק את הידע שצברתי בנושא בתקווה לראות עוד ועוד עצים מרהיבים אלו במרפסות ובגינות הבתים.
גידול פלומריות כמעט ואינו מצריך משאבים כספיים, אך הוא מצריך הרבה סבלנות ואורך רוח. גידול צמח הוא תהליך איטי שמתבצע במשך זמן ממושך ולכן אני ממליץ לכם להיכנס להרפתקה זו רק אם יש בכם סקרנות ויש לכם סבלנות לאורך זמן. ההנאה מהצלחה בגידול פלומריה גדולה והתוצאות המרהיבות מדברות בעד עצמן.



3. הורדת הייחורים <חזרה לתוכן>

ייחור הוא ענף מעץ האם אשר מוציא שורשים, עלים ופרחים ומתפתח בסופו של דבר לעץ חדש.
ייחור הפלומריה הוא בודד, ישר, או עם פיצול כפול או פיצול משולש כשקצה אחד של הייחור הוא טבעי, כלומר ללא חיתוך.
מומלץ להוריד ייחורים בסוף החורף או באביב עד אמצע הקיץ. [1]
אורך הייחור צ"ל כ-30 ס"מ לפחות. רצוי אורך של 40-60 ס"מ, שיאפשר 'תיקון' בהמשך במידה ויירקב.
בעיקרון, אפשר לגדל גם ייחורים קצרים יותר אך סיכויי ההצלחה קטנים ככל שאורך הייחור קטן.
חיתוך הייחור צ"ל אחיד וחד ורצוי ב-90 מעלות לענף כדי לאפשר גידול שורשים בכל ההיקף.
השימוש במשור גיזום עדיף על מזמרה מכיוון והמשור אינו מועך או סודק את הייחור.
רצוי להוריד ייחורים מעץ בוגר ומומלץ להכיר את העץ ואת גוון פרחיו לפני הורדת הייחור (בקרו את העץ באביב/בקיץ).
יש לבצע את החיתוך קרוב לבסיס ענף הייחור מבלי לגרום נזק לענף הראשי ממנו הייחור גדל.
לאחר החיתוך מומלץ לנקות ולחטא את הייחור עם אלכוהול, בעיקר באזור הקצה החתוך. רצוי לחטא גם את כלי החיתוך.
מיד עם החיתוך, החתך יטפטף חלב (רעיל), יש לספוג עם נייר ולצפות בהורמון השרשה [3], רצוי כזה עם תוסף נוגד פטריות.
חשוב לציין שלמרות שמייחסים להורמון ההשרשה תכונות חיוביות בתהליך, מגדלים רבים לא עושים בו כלל שימוש
ונוקטים בשיטה הטבעית, כלומר ללא כל תוספים.
מומלץ לסמן [2] את הייחור לצרכי מעקב/קיטלוג. אפשר לסמן בתווית ואפשר גם לרשום בטוש על הייחור.


תמונה 4: ייחורים מוכנים לשתילה ראשונית
(בצילום ייחורים שהורדו בחורף. הסימון בצד ימין הוא סימון עומק השתילה הרצוי).

ייחורים שמורידים בחורף יהיו בגוון אפור-ירוק, די אחיד וקצוות הייחור יהיו ללא עלים. (העץ בשלכת מלאה).
ייחורים שמורידים בקיץ, הקצוות יהיו בגוון ירוק בהיר (זה הקטע שגדל בעונה האחרונה) והם יהיו עם עלים / פרחים.


תמונה 5: הבדלים במראה של ייחורים שמורידים בחורף לעומת בקיץ.



4. קיצוץ עלים וענפי פרחים <חזרה לתוכן>

לאחר הורדת הייחור מהעץ/חיתוך יש להסיר בפעולת קיצוץ את כל העלים למעט עלים קטנים בקצה וכן לקצץ את ראשי הפרחים במידה וקיימים שמעכבים צימוח שורשים.
את קיצוץ העלים יש לעשות עם מספריים/מזמרה, 1-2 ס"מ מהחיבור לענף כדי שמקום הקיצוץ ימעט בטיפטוף חלב.
שאריות הקיצוץ יתייבשו ויפלו מאליהם (או בנגיעה קלה) לאחר כשבוע, הם יפלו ללא הפרשת חלב.


תמונה 6: קיצוץ העלים וראשי הפרחים, שימו לב לשאריות הקיצוץ הטריות.



5. ייבוש והגלדת הקצה החתוך <חזרה לתוכן>

יש לתת לקצה הייחור החתוך להתייבש ולהגליד במקום מאוורר, מוצל ולח במשך כשבוע עד שבועיים.
ככל שיהיה יותר לח, ההגלדה תתקבל יותר שלמה וללא היפרדות שכבות הענף.
לאחר מכן אפשר לשתול את הייחור לצימוח שורשים, או לאחסן את הייחור עד חודשיים / שלושה.
על אזור החיתוך להתייבש ולהגליד (= callus) באופן אחיד ללא סימני ריקבון / עובש.
אפשר בנוסף לצפות את אזור החיתוך בשעווה מיד לאחר ביצוע החיתוך כדי לאטום את פצע החיתוך. ממיסים גוש שעווה וטובלים בו את קצה הייחור, או מטפטפים שעווה מנר דולק (זהירות באש!) עד לקבלת כיסוי מלא. התוצאות בשעווה טובות יותר אך יש להיזהר בזמן האחסון שהציפוי לא ייפול כתוצאה מחיכוך / טלטול.

באחסון ארוך אפשר לעטוף את כל הייחור בנייר עיתון ולאחסן במקום מוצל. (גם אם יצטמק, יחזור לממדיו אח"כ)


תמונה 7: הגדלה של קצוות ייחורים עם קצוות מוגלדים לאחר ייבוש


שיטה נוספת לייבוש והגלדת קצה הייחור היא עטיפתו עם 'ניילון נצמד' (שמשמש במטבח או לאריזה)
ואיטום הקצה עם סרט דביק (איזולירבנד) או עם גומיה.
לאחר כשבוע-שבועיים ניתן להסיר את ההגנה ויתקבל קצה מוגלד ובריא.
יש כאלו שטובלים את הקצה בהורמון השרשה לפני האיטום ויש כאלו שלא עושים כלל שימוש בהורמון ומנצלים את החלב המטפטף לאיטום טבעי.


תמונה 8: ייבוש והגלדה בשיטת איטום עם ניילון נצמד וסרט דביק


תמונה 9: קצה ייחור שהגליד לאחר שבועיים בשיטת איטום עם ניילון נצמד



6. שתילה לגידול ראשוני של שורשים. <חזרה לתוכן>

לאחר תקופת הייבוש שותלים לצימוח ראשוני של שורשים. (נדרשת טמפ. מעל 15.5 מעלות. חום זה המפתח להצלחה)
אפשר לשתול את הייחור באדמה (ללא קומפוסט), אך עדיף לשתול בפרלייט [5] בלבד. (סיכויי הריקבון באדמה גדולים יותר).
עומק שתילת הייחור בשתילה הראשונית כ-5-7 ס"מ, לא יותר.
אפשר לשתול בבקבוק מים שקוף עם חורי ניקוז [6]. יש להציף את הפרלייט במים, לתת למים להתנקז ורק אז לשתול.
השימוש בכלי שקוף יאפשר מעקב קל אחרי צימוח שורשים ולאחר מכן יאפשר הוצאה קלה של הייחור מהבקבוק.
במידה ונדרש להוסיף הורמון (אבקה) לפני השתילה, יש להרטיב את קצה הייחור במים ואז לצפות בהורמון.
שורשים משמעותיים מתפתחים בדר"כ לאחר 45-90 יום, בתלות בזן, מזג האוויר ובגורמים אחרים.
אפשר לגדל את הייחורים בשלב זה בצל מואר או בשמש.
אין להשקות בתקופת צימוח השורשים, אך אפשר לרסס מדי פעם במים לקבלת אוירה לחה.

ניתן לבדוק לאחר כ-45 יום ובמידה ונדרש / הייחור נרקב, אפשר לתקן, קרי לחתוך שוב, לייבש ולשתול שוב בפרלייט.
טיפ: לייצוב ייחור בכלי אפשר להשתמש במקל תומך, או להוסיף בחלק העליון 3 אבני טוף גדולות לייצוב הייחור.


תמונה 10: צימוח שורשים במצע פרלייט בבקבוק שקוף. ניתן להבחין בשורשים בדופן.


תמונה 11: שורשי ייחור שהוצא ממיכל בקבוק מים ממוחזר עם פרלייט, מוכן לשתילה.


שיטה נוספת ויעילה לצימוח ראשוני של שורשים עושה שימוש בשקית פלסטיק שקופה ונקראת Bag Rooting.
בשיטה זו מכניסים את קצה הייחור לשקית פלסטיק קטנה יחסית (ברוחב פי 3-4 מקוטר הייחור). את השקית ממלאים בתערובת של סיבי קוקוס ופרלייט ביחס 50%-50% ומהדקים את התערובת.
לפני המילוי מספיגים את התערובת במים (ללא עודפים) ולאחר הכנסת הייחור אוטמים עם סרט דביק, או גומיה.
לאחר כ-45-90 יום או יותר השקית תתמלא בשורשים שייראו היטב מבחוץ.
אם מגדלים בחורף, אפשר לחמם את תחתית השקיות באמצעות משטח חימום.

יתרונות שיטה זו:
• חסכון במקום, ניתן לצופף בעמידה/שכיבה ייחורים רבים בשטח קטן יחסית.
• השקית שקופה, רואים מיד מה מצב השורשים וקל לקבל החלטה מתי מעבירים לאדמה/עציץ.
• המצע ספוג המים מספק את צריכת הייחור. במידה וצריך להוסיף מים עושים זאת עם מזרק גדול.
• האיטום מונע התאיידות והתייבשות המצע
• המצע אינו מכיל אדמה ומפחית את הסיכויי לריקבון ולחרקים.


תמונה 12: צימוח שורשים בשיטת Bag Rooting


תמונה 13: שקיות מלאות בשורשים לאחר 45-90 יום או יותר.



7. העברה לעציץ עם אדמה / לאדמה <חזרה לתוכן>

כשגדלו שורשים מפותחים הגולשים ונראים במעטפת הכלי או ממלאים את השקית, ניתן להעביר לעציץ / אדמה.
רצוי לשתול בעציץ 10 ליטר או גדול יותר.
הרכב האדמה: אדמת מצע + 1/3 קומפוסט + פרלייט כ-15-20%. ניתן להוסיף למעלה שכבת טוף דקה או שבבי עץ.
אם שותלים בגינה, יש לשתול באדמה מחלחלת ולהוסיף קומפוסט במידה וצריך.
יש להשקות אחת לשבוע ולדשן [4] בקיץ לפחות פעם בחודש.
יש לשים לב להעביר את הייחור ללא שבירת שורשיו העדינים. ממצע פרליייט יהיה קל יותר להוציא את הייחור בשלמותו.


תמונה 14: ייחורים שהושרשו לאחר שתילה בעציצים


תמונה 15: ייחורים שמתחילים ללבלב בתחילת האביב



8. מזיקים והדברה <חזרה לתוכן>

כמו לכל צמח, גם לפלומריה יש מזיקים אופייניים לו והנפוצים בהם בישראל (ושאני נתקלתי בהם במהלך הגידול) הם:


8.1. אקרית אדומה - (Spider Mites) <חזרה לתוכן>
עכביש מיניאטורי שתוקף באלפים את עלי הפלומריה, מוצץ את הכלורופיל וגורם לעלים להכסיף.
המתקפה מתבצעת בדר"כ לקראת סוף הקיץ ובתנאי חוסר השקייה ואבק מרובה.
טיפול: שטיפה טובה של העלים משני הצדדים והשקייה מתאימה. לגבי הדברה ראו בהמשך.


תמונה 16: אקרית אדומה על עלה פלומריה


8.2. מודד הארכובית - (Rhodometra sacraria) <חזרה לתוכן>
זחל של עש המשתייך למשפחת המודדים. זולל את עלי הפלומריה בתיאבון רב. קשה להבחין בו מכיוון ומסתווה היטב
אך כשנוגעים באזור האכול, יזדקף הזחל וייראה כמו ענף מיניאטורי.
טיפול: איסוף הזחלים באופן ידני והעברתם לעולם שכולו טוב או למעוניינים, גידולם עד לקבלת פרפרים.


תמונה 17: זחל מודד הארכובית לאחר ארוחה קלה


8.3.  פשפש פנדורה - (Spilostethus Pandurus) <חזרה לתוכן>
פשפש מאוייר באדום-שחור הניזון ממוהל הצמח ואף מחרקים ואשר לא מהסס גם לעקוץ בני אדם.
טיפול: איסוף הפשפשים באופן ידני והעברתם לעולם שכולו טוב או למקום מרוחק מאוד מהפלומריה.


תמונה 18: פשפש פנדורה


8.4 הדברה: <חזרה לתוכן>

יש בשוק חומרי הדברה רבים במחירים גבוהים במיוחד.
במקום להשתמש בחומרי הדברה אגרסיביים, רעילים ולא ידידותיים לסביבה, אפשר להשתמש בתרחיף פשוט וזול שמניסיוני פועל בצורה טובה מאוד ומצליח להדביר את האקריות האדומות ועוד מזיקים שמן הסתם קיימים.

נוסחה ל-1 ליטר תמיסת הדברה
:
מרכיבים:

כ-1 ליטר נפח כולל:
1 ליטר מים
1 כפית שטוחה אבקת סודה לשתייה
1/2 כפית נוזל לשטיפת כלים
2 כפיות (10cc) שמן נים (*Neem)

- שמן נים (Neem) = שמן המופק מפירות/זרעי עץ איזדרכת הודית ופועל בין היתר כדוחה חרקים.

אופן ההכנה והשימוש
:
מוסיפים את המרכיבים ל-1 ליטר מים, מערבבים היטב ומרססים ברסס עדין ביותר על העלים משני הצדדים.
אפשר לבצע ריסוס מונע אחת לשבוע/שבועיים ומובטח לכם עץ פלומריה נקי ורענן.
טיפ: מכיוון והשמן צף במים, מומלץ לפני כל שימוש לנער היטב את הנוזל במרסס.
כמובן שקודם לביצוע ריסוס יש לבצע שטיפת עלים והשקייה מתאימה בהתאם.



9. הערות וטיפים: <חזרה לתוכן>

9.1 עונות השנה - זמנים בישראל / מקומות גידול: <חזרה לתוכן>

  אמצע ספטמבר עד אמצע נובמבר :סתיו
אמצע נובמבר עד אמצע מרץ   :חורף
אמצע מרץ עד סוף מאי   :אביב
יוני עד אמצע ספטמבר   :קיץ

תחילת אפריל תחילת לבלוב: 
תחילת/אמצע מאי תחילת פריחה: 
בסוף החורף כשהעץ רדום, ינואר-פברואר מועד גיזום מומלץ: 

מקומות גידול בישראל: כל מקום בו הטמפרטורה אינה יורדת בחורף מתחת ל- 7°C ושאין בו קרה.
מצפון מישור החוף כולל רצועת החוף, השרון והשפלה ועד הנגב המערבי, אזור הכנרת ובבקעת הירדן, בכולם ניתן לגדל פלומריה, כמובן בהנחה שמשקים בהתאם לתנאים ולצורך.
אפשר כמובן לגדל גם במקומות קרים יותר ובתנאי שבחורף עצי הפלומריות מועברים לחממה / מקום חם בהתאם.

9.2 סימון על תוויות: <חזרה לתוכן>
סוג: תוויות מיוחדות להצמדה עם חוט, או לתקיעה באדמה, או שימוש בתחליף זול, סכינים חד-פעמיים לבנים.
הסימון: מומלץ להשתמש בעיפרון רך. סימון בטוש ידהה בשמש עם הזמן.
השימוש בעיפרון מצריך שמשטח הכתיבה יהיה מחוספס. אפשר ללטש עם נייר זכוכית את המשטח,
למשל, אפשר ללטש את הסכינים ואז ניתן יהיה לרשום עליהם בעיפרון.


תמונה 19: סימון ייחור בתווית פלסטיק עם חוט וכתיבה על הייחור

לתוויות הפלסטיק אורך חיים מוגבל והן נוטות להתייבש/להתפורר עם השנים.
מסיבה זו נהוג להשתמש בתוויות ממתכת, בדר"כ מאלומיניום שמחזיקות מעמד שנים רבות.
ניתן לרכוש תוויות מתכת במחירים גבוהים יחסית או אפשר לייצר לבד ממיחזור פחית משקה.

הטכניקה לייצור עצמי של תוויות מתכת פשוטה למדי ושלבי ההכנה הם:
• הסרת המכסה והתחתית עם סכין בפעולת 'ניסור' אנכי (זהירות בחיתוך).
• פתיחת הגליל עם מספריים בקו ישר (בדר"כ ניתן לעקוב אחרי הדפסה ישרה על הפחית).
• יישור גליל הפחית בפעולת גלגול הפוכה.
• סימון וחיתוך לתוויות בגודל שמתאים לכם. אפשר לחתוך במספריים או בסכין יפני.
• קיצוץ הפינות החדות במספריים או בקוצץ פינות לנייר לקבלת פינות עגולות.
• פתיחת 2 חורים עגולים לצורך השחלת כבל. אפשר עם כלי חירור מיוחד או עם מחורר נייר רגיל.
• השחלת כבל מתכת דרך החורים וסגירת הטבעת. (מומלץ להשתמש לנעילה בסופית מיוחדת לכבל)
יש לשים לב לייצר טבעת בגודל מתאים לייחור/ענף וכזו שלא תפריע לגידולו העתידי.
שימוש בכבל מתכת יחזיק מעמד שנים רבות. אפשר להשתמש בכבל נחושת מצופה בעובי 0.5 מ"מ ומעלה
• כותבים/חורצים על התווית עם עט כדורי או כל מוט דק שמעוגל בקצה.


תמונה 20: תוויות מתכת בייצור עצמי ממיחזור פחית משקה

9.3 הורמון השרשה: <חזרה לתוכן>
יש בשוק מספר סוגים של הורמון השרשה. בדר"כ החומר הפעיל בהם יהיה 1-Naphthylacetic acid
ההורמון מגיע בצורת אבקה או ג'ל.
מומלץ להשיג הורמון עם תוסף נגד פטריות שנקרא בדר"כ Thiram   (=tetramethyl thiuram disulphide) .


תמונה 21: דוגמא לאבקת הורמון השרשה עם Thiram

9.4 דשן: <חזרה לתוכן>
להגברת פריחה מומלץ לתת לפלומריה דשן עתיר זרחן, 10-50-10 או דומה. הערך האמצעי חשוב שיהיה גבוה.
למי שלא בקיא, המספרים מציינים את 3 מרכיבי הדשן העיקריים והם:
Nitrogen, Phosphorus, and Potassium ) N,P,K ) ובעברית: אשלגן K - זרחן P - חנקן N
במידה ולא משיגים דשן עתיר זרחן, השתמשו בדשן מאוזן ונפוץ כמו 20-20-20.
יש מגדלים שמוסיפים לדישון גם מלח מגנזיום (מגנזיום סולפאט) הידוע גם בכינוי Epsom salt או מלח אנגלי.
המינון: כף (14.8 גרם) לגלון (3.78 ליטר), או כ-4 גרם לליטר. ממיסים במים ומשקים במינון הנ"ל אחת לחודש.

9.5 פרלייט Perlite  <חזרה לתוכן>
פרלייט (בהקשר של גינון) משמש כמצע או תוסף למצע גידול לצמחים. אלו פתיתים לבנים, בקוטר של כמה מילימטרים, בעלי משקל קל ועם יכולת ספיחת מים שמאפשרת שליטה על אספקת מים לשורשים.
פרלייט הוא תוצר ממחצב טבעי. פרלייט הוא זכוכית אמורפית געשית שלאחר עיבוד בחום גבוה של כ-900 מעלות תופח פי 20 לערך מנפחו ומאבד את המים האגורים בו. בתהליך זה נוצרים פתיתי הפרלייט המשמשים בחקלאות ומקבלים פתיתים קלי משקל בגוון אפור עד לבן עם יכולת גבוהה של ספיחת מים ושחרור איטי שלהם. 
לפרלייט שימושים רבים בתחומי התעשייה, הבנייה והחקלאות.

את הפרלייט רוכשים במשתלות ובעיקר בכאלה שמתמחות בגידולים הידרופוניים. הפרלייט נמכר לפי יחידת נפח (ליטר).
מכיוון והפלומריה רגיש לעודף מים, הפרלייט הוא תוסף חשוב לאדמת הגידול ומאפשר חלחול טוב יותר, אגירת עודפי מים ושחרורם בהתאם לדרישת שורשי העץ.

טיפ: שימו לב לרכוש פרלייט אמיתי ולא פתיתי קלקר (= פתיתי פוליסטירן). כבר נתקלתי בהצעות לפתיתי קלקר
(במחיר פרלייט כמובן) עם הבטחה שזה אותו הדבר. פתיתי הקלקר אינם סופחים מים כלל ואינם מתאימים למטרות גינון.
טיפ נוסף: רכישה של 100 ליטר זולה משמעותית יחסית לרכישת כמות קטנה במבחן יחס מחיר/ליטר.


תמונה 22: פתיתי פרלייט


9.6 הכנת עציץ שקוף (בקבוק מים ממוחזר) לשתילה ראשונית <חזרה לתוכן>
כאמור, כלי שקוף מאפשר לבצע גידול ראשוני של שורשי ייחורים ומאפשר להבחין בקלות מתי השורשים מפותחים דיים.
השימוש בבקבוק ממוחזר של מים מינרלים בנפח ליטר וחצי אידאלי ומאפשר גם חסכון במקום, אפשר לצופף מספר רב של ייחורים בשטח קטן יחסית.
שלבי הכנת הבקבוק פשוטים ומהירים:
א. חיתוך הבקבוק עם מספריים/סכין יפנית (בזהירות רבה) בגובה המקסימלי של גליל הבקבוק לפני הצרתו.
ב. ניקוב חורים לניקוז בתחתית הבקבוק. קוטר החורים כ-6 מ"מ. אפשר לעשות זאת במקדח או במסמר/מפתח משושה (אלן) שמחומם/מלובן בלהבה והחדרתו דרך תחתית הבקבוק מספר פעמים, יש ללבן את הכלי לפני כל קידוח של חור.


תמונה 24: מבט מקרוב של 6 החורים בבסיס


תמונה 23: פתיחת חורי ניקוז עם כלי מלובן שחומם בלהבה
הגומי האדום נועד לבודד חום שלא יגיע לפלייר האוחז בכלי

   


10. לסיכום, <חזרה לתוכן>

גידול פלומריה מייחורים הוא אתגר די פשוט שבצידו הנאה מרובה, מראה ססגוני וריחות נהדרים בעלות נמוכה יחסית.
מעקב וטיפול בגידולו של עץ לאורך עונות השנה מרתק, מאתגר, מסקרן ומהנה לכל המשפחה.
אפשר לגדל פלומריה כמעט בכל מקום, בעציץ או בגינה.
אם תתמידו, מובטח לכם לחוות וליהנות מפירות ההשקעה תוך מספר בודד של חודשים.
מאחל לכם הנאה ועצי פלומריה מרהיבים.

להורדת המדריך בפורמט PDF, לחצו כאן. מומלץ להוריד את הקובץ ולצפות בו עם Acrobat Reader.
תיהנו.


אבי שניאור



Bookmark and Share

האם מצאת את הפוסט והמדריך מועילים ?
האם חסכתי לך זמן, כסף וטרחה ?

אם כן, אנא שיקלו לתרום סכום קטן כדי לעזור לי לתחזק ולאחסן את הדפים. תודה

להעברת תרומה באמצעות פייפאל יש להקיש על הלחצן הבא.




Go to inDpendant

in-d-pendant eyeglass necklaces designed by Irit Schneor - Don't miss it !
חדש ! תליון מכסף שהוא גם מתלה למשקפיים. לנשים ולגברים

Copyright © 2014 Avi. All rights reserved.
No part of this site may be reproduced, stored in a retrieval system, or transmitted, in any form or by any means, electronic, mechanical, recording, or otherwise, without the prior written permission from Avi.

Last update: Apr. 10, 2015