פס עצירה למעבר חצייה – אלוהים נמצא בפרטים הקטנים

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים – חושבים מראש 26
סדרה בנושא פרטים, משמעותם וחשיבותם שם (בחו”ל) וכאן בישראל
אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים ואני טוען שהוא נמצא במחשבה מראש, זו שרואה את התמונה הכוללת ויודעת לחשוב ולתכנן לפני ולא אחרי, ונותנת תשומת לב לפרטים הקטנים.
חזרתי מביקור קצר באירופה, תייר שבא לנקות את הראש, לפגוש אנשים מקסימים, ליהנות ולשכוח לרגע. אך מה לעשות שהעין והמוח שלי רואים גם דברים אחרים ממה שתייר רגיל בדרך כלל רואה? אצלי הם רואים פרטים, הם רואים תשומת לב והקפדה, הם רואים חשיבה מראש, הם רואים דאגה וכבוד לזולת, הם רואים דאגה לחיי אדם וחיות ודאגה לאיכות הסביבה.
וכשאני רואה פרטים, מיד מכה בי המחשבה: למה אצלנו זה לא יכול להיות כך? למה לעזאזל בישראל לא חושבים לפני? למה בישראל חיי אדם כה זולים?
סדרה זו שקראתי לה אלוהים נמצא בפרטים הקטנים - חושבים מראש, או Think Ahead החלה להתפרסם בפייסבוק ב-2015. מדי פעם מתווספים לה עוד פרקים, כי הרי לא חסרים במקומותינו פרטים הדורשים טיפול, רק צריך להסתכל מסביב, לרצות לראות ולהבין.
כולי תקווה שלמישהו/י גם 'ייפתחו העיניים' בעקבות פוסטים אלו והוא/היא גם יעשו מעשה לרווחת וביטחון כולנו.
מיקום קו עצירה (פס עצירה מקדים) לפני מעבר חצייה
החוק בישראל מחייב עצירה לפני קו העצירה המקדים למעבר חצייה, אך מהו מיקומו יחסית למעבר החצייה?
עצרתם את רכבכם כחוק לפני קו העצירה, מה אתם רואים?
בישראל כמעט ואינכם רואים דבר ממעבר החצייה! פס העצירה המקדים כה קרוב למעבר החצייה כך שמעבר החצייה עצמו אינו בקו הראיה של הנהגים ואלו אינם רואים את מרבית שטחו.
הולכי רגל ובעיקר ילדים, עגלות וכד’ יכולים לחצות מבלי שהנהגים יבחינו בהם כלל או יהיו מודעים אליהם.
כיצד הגענו בישראל לתכנון כה לקוי?
בישראל התקנה למיקום קו העצירה לפני מעבר החצייה ולרוחבו אינה ברורה כלל.
יש מסמך יחיד, שמהדורתו העדכנית (נכון ל-02.2026) היא: “תקנות והנחיות להצבת תמרורים 2024“.
במסמך זה בעמוד 395 מופיע “תרשים מס’ 1 (810): מקום מעבר חציה ביחס לקו עצירה“, ושם מופיעה מידה 2.0 בתרשים “מצב אופטימלי” למיקומו של קו העצירה.
מידה זו (שמופיעה באיור) אינה מופיעה בשום מקום אחר במסמך. בנוסף, האיור המופיע בתרשים מטעה ולא נכון.
מצורף מטה התרשים כפי שהוא מופיע במסמך, וכיצד התרשים המתוקן צריך להיראות.
פניותיי למשרד התחבורה, למהנדסים אשר חתומים על המסמך, בבקשה לתיקון הטעות, נתקלו בקירות אטומים. קיבלתי תשובות הזויות, לא נכונות, תוך התעלמות מוחלטת מהצורך להגדיר מידה זו בברור, לתקן את האיור בתרשים זה, וגם באיורים מטעים אחרים בו נראה קו העצירה יחסית למעבר החצייה.
גם רשויות מקומיות ועיריות בישראל, לא הגדירו כל מידה למרחק קו העצירה ממעבר חצייה, כהנחייה לביצוע בתקנות המקומיות שלהן.
וכך קורה שאנו מוצאים בכל מעבר חצייה מיקום שונה למרחק קו העצירה. המיקום תלוי בנוחיות הביצוע ומצב הרוח של הקבלן הצובע את סימני הכביש. המציאות בשטח מראה שמיקום פס עצירה בישראל יהיה בטווח של כ-30 ס”מ עד כמטר (במקרה הטוב) ממעבר החצייה.
להלן תרשים שמראה בבירור שמקו עצירה של כ-30 ס”מ, נהג ברכב פרטי לא רואה דבר ממעבר החצייה, ורק ממרחק 2 מטר ויותר, הוא מסוגל לראות את מעבר החצייה.
ומה נעשה בעולם?
בארה”ב יש תקן שמחייב מרחק מינימום של 1.2 מטר עד 9.1 מטר. (ואף יותר בצומת ללא רמזור)
באירופה, יש תקן בצרפת למרחק קו עצירה של 2 מטר עד 5 מטר עם רוחב קו של חצי מטר לפחות.
בשאר מדינות האיחוד לא מצאתי תקן מחייב אך בפועל ההיגיון, התכנון והבטיחות באירופה, ובמקומות אחרים נוספים בעולם, פועלים באופן שונה מישראל והם מוכוונים למען בטיחותם של הולכי הרגל. במרבית המקומות תמצאו קו עצירה שממוקם במרחק של 2 מטר ויותר ממעבר החצייה.
ראו למשל מסמך דוגמאות מרחבי העולם שחיבר ז’אק רובין, מהנדס דרכים וחוקר תאונות מצרפת. המסמך מכיל עשרות דוגמאות מרחבי העולם המראות בברור שמרחק קו העצירה ממעבר החציה הוא 2 מטר ויותר.
נראה שבישראל מהנדסי התנועה במשרד התחבורה משוכנעים שעליהם להמציא את הגלגל מחדש, ושהידע והנסיון שנרכש בישראל מקיפים בהרבה מהנעשה בעולם ושאין לנו מה ללמוד מהנעשה בעולם.
עושה רושם שחיי אדם ובעיקר חייהם של הולכי הרגל לא ממש חשובים בישראל.
קובעי התקנים והתקנות כל כך “מקצועיים” שאף אחד מהם לא טרח להבין מאיזה מרחק עצירה לפני מעבר חצייה ניתן לראותו באופן מלא שמאפשר מעבר בטוח להולכי הרגל (מבוגרים, ילדים, בכסא גלגלים ועוד) ואף אחד מהם לא טרח להגדיר זאת בברור בתקנה מחייבת.
להלן מספר ההרוגים בשנים 2024-2020 במעברי חצייה לפי פרסומי הלמ”ס:
קו עצירה קרוב אינו מאפשר קו ראיה למעבר החצייה והמצב חמור עוד יותר כשתרבות הנהיגה כאן היא כזו שרבים מהרכבים בישראל עוצרים אף מעבר לקו העצירה, מסכנים את הולכי הרגל שלא לדבר על רוכבים על שניים, ממונעים ולא ממונעים שעומדים על מעבר החציה עצמו.
עצוב ומקומם כי פתרון טוב, נכון וכזה שתורם לבטיחות לא מצריך אפילו שקל אחד.
Copyright © כל הזכויות שמורות. אין להעתיק בכל דרך ללא קבלת אישור מראש ובכתב
רוצים להגיב? תגובות והערות תתקבלנה בברכה וחלקן אף יפורסם ללא פרטים מזהים.
פוסטים ומאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
רמזורים – כמה באמת צריך? – אלוהים נמצא בפרטים הקטנים
בטיחות בכביש מהיר – אלוהים נמצא בפרטים הקטנים
גרם מדרגות – אלוהים נמצא בפרטים הקטנים
ועוד… חפשו ב-Blog


0 Comments