מחדל רישיון הנהיגה הישראלי – פרק 10 – הרישיון המשודרג
תחקיר מחדל רישיון הנהיגה הישראלי
החלטות ומציאות בראי הפרטים – הרישיון הישראלי המשודרג מ-2018
תוכן הפרקים (* לחצו לפתיחה או סגירה)
10. הרישיון הישראלי המשודרג מ־2018:
10.1. סקירה כללית
רישיון הנהיגה הישראלי בגרסתו האחרונה החל להיות מונפק מתחילת 2018 כשמשרד התחבורה יצא על כך בהצהרות לתקשורת ובפרסומים שונים.
אפיון וייצור הרישיון המשודרג מבוצע בהתאם למכרז 15/15 מספר 569878 (לצפיה במסמכי במכרז) שנושאו: “שירותי ייצור, פרסונליזציה, עיטוף, הפצה ודיוור של רישיונות נהיגה הכוללים תמונה ותעודות שונות“.
המכרז פורסם ב־2015 ורק ב־2017, לאחר הליכים משפטיים בערכאות שונות, נקבע הזוכה.
המכרז אושר לביצוע ונחתם חוזה עם היצרן שנבחר, דפוס בארי, שהוא היצרן הבלעדי שפועל בנושא הנפקת רישיונות הנהיגה באופן רציף כבר משנת 1990.
10.2. הליכים שקדמו למכרז
קדמו למכרז מספר 15/15 569878 שני הליכים חשובים שהיו אמורים להוביל לגיבוש ואפיון המכרז.
הליך גיבוש מסמכי המכרז וקביעת תנאי הסף המקצועיים בו
והליך בקשה לקבלת מידע מקדים RFI
10.3. הליך גיבוש מסמכי המכרז
הליך “גיבוש מסמכי המכרז וקביעת תנאי הסף המקצועיים בו“. הליך זה מוזכר ב:
פסק דין מה־09.10.2016 בעתירה 49278-07-16, דפוס בארי נ’ משרד התחבורה, שם רשום כי:
” לקראת תום תקופת ההתקשרות שנקבעה במכרז הקודם, ביום27.10.2014 , נערך משרד התחבורה לעריכת מכרז חדש ובהתאם לכך התקשר עם חברת ייעוץ, עדליא יעוץ כלכלי, לשם גיבוש מסמכי המכרז וקביעת תנאי הסף המקצועיים בו. בהמשך לכך בחודש ינואר 2015 פרסם משרד התחבורה בקשה לקבלת מידע (RFI) בטרם יציאה למכרז וזאת כדי ללמוד על המציעים הפוטנציאליים ומאפייני השירות שהם מספקים או יכולים לספק...”
הערה: לא נמצא מידע על הליך זה באתר מינהל הרכש הממשלתי וגם במרשתת לא נמצאו נתונים לגבי תנאי ההתקשרות, הסכום והדו”ח שהופק מהליך זה.
10.4. הליך בקשה לקבלת מידע מקדים
הליך “בקשה לקבלת מידע מקדים “RFI (Request For Information) שמספרה 2/15 562828. (לצפיה בפרטי המסמך) עיון בבקשה זו מעלה כי:
10.4.1. בהליך הבקשה לקבלת מידע מקדים RFI, שבוצע בינואר 2015, אין כל אזכור לתקנה האירופאית מספר .2006/126/EC המסמך שנקרא: “בקשה לקבלת מידע – נוסח סופי לפרסום” דן בנושאי חומרים, תקנים לחומרי הכרטיס ובנושאי אבטחה. (לעיון במסמך)
10.4.2. נספח שצורף לבקשת ה־RFI ושנקרא: “נספח 1 ל- rfi – אמצעי אבטחה – האיחוד האירופאי” (לעיון במסמך), עוסק בתקנה האירופאית מספר 2006/126/EC, אך הוא דן בה רק בהיבטי חומרים ואמצעי אבטחה המופיעים בתקנה. אין כל מילה בנושאי תבניות העיצוב ופריטי המידע והפרסונליזציה המופיעים על גבי הרישיון.
10.5. הליך ייעוץ
תוך כדי הליך הבקשה לקבלת מידע RFI , בוצע בנוסף גם הליך ייעוץ, בחינת אמצעי האבטחה, ושינויים טכנולוגיים. ההליך בוצע בפטור ממכרז מספר 560568 שנומק ב: “התקשרות דחופה למניעת נזק של ממש” ונמסר ליצרן הרישיונות היחידי שפעל באותה התקופה. בהליך זה שנמשך כחודשיים לא נבדקו כלל הנושאים הקשורים לתבניות העיצוב ופריטי המידע והפרסונליזציה המופיעים על גבי הרישיון.
הליך הייעוץ והבחינה עלה למשלם המיסים סכום של כ־1.39 מיליון ₪ (לצפיה בפרטי המכרז), סכום גבוה שמעלה תהיות כשלוקחים בחשבון שליצרן יש כבר ידע רב, ניסיון עתיר שנים וקו ייצור פעיל להפקת רישיונות.
10.6. מה קורה בתקופה שאין מכרז?
ומה קורה בתקופה כשאין מכרז או חוזה פעיל בתוקף?
מסיומו של חוזה קודם וכשעדיין אין חוזה חדש, שיטת העבודה מול יצרן הרישיונות מתבצעת כך:
10.6.1. כשאין עדיין יצרן הפועל במסגרת זכייה במכרז עם חוזה חתום, נאלצה המדינה להמשיך את פעילותו של היצרן שפעל במסגרת המכרז והחוזה הקודמים. פעילות זו התבצעה באמצעות מספר רב של הארכות חוזה בהליך של פטור ממכרז ובמחירים שלמיטב ההבנה, לא הוכתבו ולא נקבעו מראש, לא בתנאי המכרז ולא בתנאי החוזה שהסתיימו. להלן ריכוז נתוני עלויות וגרף של מכרז 15/15 לעומת הארכות מכרז ופטורים
גרף השוואה של עלות המכרז לעומת הארכות למכרזים
10.6.2. מסתבר ששיטת עבודה זו, באמצעות הארכות חוזה בהליך של פטור ממכרז, נמשכת כבר לאורך שנים. שיטה זו פעלה לא רק לגבי מכרז זה ונראה כאילו זהו דפוס התנהלות קבוע בנושא מכרזים והפעילות להפקת רישיונות הנהיגה. דפוס פעולה זה מצביע בברור על הערכות לקויה ושלא במועד להכנות וליציאה לקראת מכרז חדש. התנהלות שכזו תחת לחץ זמנים, עלולה לפגוע ואולי אף פגעה לכאורה באיכות ובמקצועיות של אפיון המכרז/ים ואולי אף פגעה באיכות המוצר הסופי שסופק או מסופק. ללא כל ספק שהתנהלות זו אפשר שהובילה לפגיעה בתאימות הרישיונות לדירקטיבה האירופאית בהיבטי תבניות העיצוב והפריטים המופיעים על גבי הרישיון.
10.6.3. הארכת חוזה מבלי שהמחיר לתקופת ההארכה ו/או ההארכות הוגדר מראש ומבעוד מועד במכרז ובחוזה, משאירה פתח לניצול לכאורה מצד היצרן. היא מייצרת מצב בו אין למדינה ברירה, אלא להמשיך לייצר, ומאפשרת ליצרן לייקר את עלות ההפקה, כל זאת על חשבון משלם המיסים. (ראו גרף)
.
10.7. פרסום ב-Ynet
ב־27.03.2018 פורסם ב־Ynet, ולא רק, שמשרד התחבורה שדרג את רישיון הנהיגה.(לצפיה בכתבה)
10.8. בחינת התמונה מהכתבה
בחינה של תמונות הרישיון המשודרג שפורסמו בכתבה, ובחינה מדוקדקת של רישיונות נהיגה ממשיים שהונפקו החל מתקופה זו מלמד כי אין ברישיון המשודרג כל בשורה או שינוי מהותי בנושא התאימות לתקנה האירופאית. מבחינת פריטי המידע, זהו אותו רישיון שהונפק עד 2018 בשינוי עיצוב הרקע, תוספת מספר אמצעי אבטחה ותוספת תאריך לידה עברי (שמיושם רק החל מיוני 2019).
10.9. המדינה עדיין משקיעה
המדינה השקיעה ועדיין משקיעה בשדרוג 2018 עשרות מיליוני ₪ כל שנה מכספי הציבור, כשבפועל דבר לא נעשה כדי באמת להתאים את הרישיון לתקנה האירופאית במלואה מבחינת עיצוב ופריטי המידע שעליו. להיפך, נוספו לו פריטים ייחודיים ומטעים שאינם תואמים לדירקטיבה האירופאית.
10.10. מה מכריזים?
חשוב לקרוא את הכתבה המוזכרת בסעיף 10.7. כדי להבין עד כמה מטעים את הציבור.
מצוטט בכתבה שר התחבורה כאומר: “מדובר בבשורה טכנולוגית בתחומי אבטחת המידע שכן הרישיון החדש יעמיד את ישראל בשורה אחת עם המתקדמות במדינות אירופה, בכל הנוגע לרישיונות הנהיגה“.
ועוד נאמר שם: “במשרד מזכירים כי הרישיון החדש תואם את דרישות התקינה האירופית, ובכך יגדל מספר המדינות בעולם המכירות ברישיון הישראלי ומתירות את השימוש בו בשטחן.“
10.11. פרסום באתר היצרן
ב־12.4.2018 פרסם היצרן, דפוס בארי, בדף באתר האינטרנט שלו לגבי הרישיונות החדשים: “הרישיונות החדשים מותאמים לתקן האירופאי …” (לצפיה בדף המלא)
10.12. פרסום נוסף באתר היצרן
ב־7.3.2017 פרסם היצרן, דפוס בארי, באתר האינטרנט שלו את דבר הזכייה במכרז ורשום שם:
“במכרז הוצגה דרישה לשנות את מפרט הרישיונות וליצרם בהתאם לתקן האיחוד האירופאי, שיהפוך בקרוב לתקן חובה בכל מדינות אירופה….” (לצפיה בדף המלא)
עיון במכרז, בנוסח המעודכן והמחייב שלו ובנספחיו, מעלה כי אין בדפי המכרז כל דרישה שכזו, אין במכרז שום אזכור ל: “תקן האיחוד האירופאי” ואף המילים “אירופאי” או “אירופה” אינן מופיעות בו כלל.
הערות:
א. אם הכוונה בפרסום הנ”ל הייתה לדירקטיבה האירופאית מספר 2006/126/EC, מדוע אם כך לא ביצעו אותה במלואה? מדוע לא פעלו לפיה?
בנוסף, לִרְשוֹם בפרסום בשנת 2017: “שיהפוך בקרוב לתקן חובה בכל מדינות אירופה….“, על תקנה שכבר נכנסה לתוקף באירופה ב־2013, זו הצהרה מטעה ולא נכונה.
ב. אם לחלופין, הכוונה בפרסום הנ”ל הייתה להתייחס לתקנים בין־לאומיים ISO, שכן מוזכרים במכרז בנושאי חומרים ומבנה הכרטיס, הרי שזו הטעייה להציגם כ: “תקן האיחוד האירופאי”.
תקני ISO כידוע הם תקנים בין־לאומיים ולא תקנים של האיחוד האירופאי.
הציבור אינו מבין דבר וחצי דבר בנושאים טכניים אלו, כל מה שמעניין אותו זה תאימות הרישיון הישראלי לתקנה האירופאית לצורכי הכרה מבחינה חוקית וביטוחית בנהיגה מחוץ לישראל.
שימוש בביטויים מֵעֵין אלה הם הטעיית הציבור והולכתו שולל.
10.13. עיון במכרז 15/15
עיון במכרז מספר 15/15 569878 (לעיון בפרטי המכרז), שהוא המכרז לייצור רישיונות הנהיגה לפיו מתבצעת הנפקת הרישיונות הנוכחית שהחלה ב־2018, מעלה כי:
10.13.1. הדירקטיבה האירופאית מספר 2006/126/EC בנושא רישיונות הנהיגה כאמור אינה מוזכרת כלל במכרז. אפילו המילים “אירופאי” ו/או “אירופה” אינן מופיעות בו.
מוזכרים במכרז תקני ISO בין־לאומיים בנושא חומרים וממדי הכרטיס, אך אין כל אזכור מילולי לנושא הגדרות המידע המופיע על הכרטיס. בתנאי המכרז מופיעים מספר ציטוטים חלקיים מתוך הדירקטיבה בנושאי חומרים ואבטחה, אך שמה המפורש של הדירקטיבה ומספרה אינם מצוינים כלל במכרז.
הערה: במענה לשאלות מתמודדים, טרם אישורו של המכרז, יש בתשובות המשרד התייחסות לשם הדירקטיבה האירופאית, אך רק בהיבטים של שיטות ייצור ואבטחה המוגדרים בה.
10.13.2. בדרישות הפרסונליזציה (סעיף 10 במכרז) מופיע המינוח “תאריך“, אך זה הפך משום מה בחלק מהמקומות לציון השנה בלבד. תאריך בהגדרתו הוא: “זמן של אירוע המוּבָּע בציוּן היום והחודֶש והשנה“.
החסר בנתון זה הוא הגורם העיקרי לבקשות אימות רישיון הנהיגה המוגשות למשרד החוץ.
10.13.3. בדרישות הפרסונליזציה (סעיף 10.2.1.7 במכרז) מופיע: “שם או חותמת הרשות שהנפיקה את הרישיון“. סעיף זה כלל לא בוצע. סעיף זה מופיע כדרישה בדירקטיבה (ללא “… או חותמת…”). נתון זה אמור להופיע כטקסט.
10.13.4. במספר מקומות בדרישות הפרסונליזציה מופיעה הדרישה להוסיף מספר תעודת זהות.
פריט מידע זה הוא בניגוד לדירקטיבה ובניגוד לפרקטיקה הנהוגה באירופה ובמדינות רבות אחרות.
10.13.5. בדרישות הפרסונליזציה בסעיף 10.2.1.4, מופיע סעיף המורה לרשום כוכביות בתא התאריך העברי במקרה ובעל הרישיון ביקש שפריט מידע זה לא יופיע.
סעיף זה מנוסח במכרז כ: “תאריך לידה עברי – וולנטרי (מקבל הרישיון יסמן בטופס רש”ל 18 או בטופס חידוש הרישיון, בהתאם לעניין, האם ברצונו שתאריך הלידה העברי שלו יופיע על גבי רישיון הנהיגה. אם לאו תופענה כוכביות בתא הרלוונטי).“
דרישה זו שבמכרז (“וולנטרי“), עומדת בסתירה לחוק עצמו המגדיר שתאריך הלידה העברי יופיע ברישיון כברירת מחדל. גם פריט מידע זה הוא בניגוד לדירקטיבה.
בנוסף, יש לברר מדוע הוחלט לסמן את כל מי שמבקש שלא לכלול תאריך עברי ברישיונו?
10.13.6. בנספח ח’ של המכרז מוצגות דוגמאות של צילומי הרישיונות האחרונים שהיו בתוקף עד אז (ושאינן תואמות לדירקטיבה האירופאית כפי שהוסבר מעלה) ורשום בנספח זה של המכרז:
“כלל הדוגמאות המצורפות הינן של הרישיון/התעודה הנוכחי/ת, ומהוות דוגמא לעניין אופן המימוש והמיקום של האלמנטים הגרפיים.“
היצרן מקבל למעשה הנחייה להמשיך ולהשתמש בתבניות עיצוביות ובאלמנטים גראפיים ישנים, לא מעודכנים, שגויים ושאינם תואמים כלל לדירקטיבה האירופאית.
מעניין שבמכרז בסעיף 9.5.3 שדן באופציה להוספת שבב לרישיון רשום בסעיף 9.5.3.1 שבמקרה בו תתבקש הוספת השבב כי : “הספק יבצע עריכה גראפית של רישיונות הנהיגה/התעודות, בתיאום עם המשרד, במטרה למקם את השבב על הכרטיסים.“
ומשמעות סעיפים אלו היא שרק אם האופציה של השבב תידרש, או אז יהיה לקחת זאת בחשבון ולעצב לו מקום. חס וחלילה מלחשוב מראש, לתכנן ולעצב מבעוד מועד מקום לשבב ברישיון.
נספח ח’ של מכרז 15/15 בנושא העיצוב הגראפי
Copyright © כל הזכויות שמורות. אין להעתיק בכל דרך ללא קבלת אישור מראש ובכתב
רוצים להגיב? תגובות והערות תתקבלנה בברכה וחלקן אף יפורסם ללא פרטים מזהים.
0 Comments