מחדל רישיון הנהיגה הישראלי – פרק 22 – עדכונים

by Updated: Sep 17, 2021blog4 comments

תחקיר מחדל רישיון הנהיגה הישראלי

החלטות ומציאות בראי הפרטים – עדכונים

22. עדכונים

בפרק זה ימסרו עדכונים שוטפים על שינויים בססטוס התחקיר, על פעולות שונות שנעשו ועל תשובות שיגיעו מגורמים רשמיים.

22.1. יוני 2019 – מבקר המדינה

החומרים והמסמכים שהוצגו בתחקיר זה הועברו למבקר המדינה ביוני 2019.
התקבלה תשובה המאשרת את קבלת החומר ומציינת שאין משרד המבקר מתחייב שהפנייה תשובץ בתוכנית העבודה.

22.2. יוני – אוקטובר 2019 – תקשורת

במהלך החודשים יוני עד אוקטובר 2019, נעשתה פנייה לכתבי תחבורה וכלכלה מהמובילים בעיתונות ובערוצי הטלוויזיה, כמו גם לתוכניות תחקירים בערוצים שונים. לכל פניה צורף תקציר המנהלים ומכתב מלווה.

לצערי, למעט שניים שהגיבו, כל האחרים אפילו לא טרחו להשיב, גם לא תשובה נימוסית שמאשרת את קבלת הפניה, שלא לדבר על תשובה ענינית, גם אם היא שלילית.

מפתיע ודי מאכזב. קצת יחס אנושי מצד מי שניזונים ממידע מהציבור לא היה מזיק למי שקיבל לידיו מידע כלשהו ובקשה לשקול אם יהיה מעוניין בהמשך התחקיר…

22.3. אוקטובר – נובמבר 2019 – פרסומי “שקוף”

כלי התקשורת היחידי שמצא עניין בנושא ולא פחד לפרסם את המידע, אם כי לא במלואו, היה “שקוף” – כלי התקשורת של הציבור, שפרסם באתר האינטרנט ובערוץ הפייסבוק שלו שתי כתבות, להן הגיבו עשרות גולשים.

ב־23.10.2019 –פה זה לא אירופה – למה רישיון הנהיגה שלנו לא תואם את התקן האירופאי” (קישור לעמוד הפייסבוק של הכתבה)

ב־13.11.2019 –מסתמן: רישיון הנהיגה הישראלי לא מוכר באופן רשמי על ידי אף מדינה בעולם” (קישור לעמוד הפייסבוק של הכתבה)

לפי הנאמר בכתבות, שקוף הגישו בקשות לקבלת מידע באמצעות חופש המידע והתשובות שהתקבלו חשפו מידע נוסף, מפתיע ומעניין:

בתשובה לשאלה מ”שקוף” בה נשאל מדוע הסירו את המידע מהאתר?
מסר משרד התחבורה:אגף יחסים בינלאומיים במשרד התחבורה פעל מול משרד החוץ הישראלי והנציגויות השונות בחו”ל וביצע לפני כשנה בדיקה מחודשת בנוגע להכרה הבינלאומית ברישיון הנהיגה הישראלי. הבדיקה העלתה למעלה מ-40 מדינות, שהכירו ברישיון הנהיגה הישראלי, ולא חייבו צורך בהוצאת רישיון נהיגה בינלאומי. הפניה נעשתה באופן לא פורמלי והתשובות גם התקבלו באופן לא פורמלי. כיוון שמדובר במידע שאינו פורמלי, ובהתייעצות עם מבקרת משרד התחבורה, הוחלט להסיר מהאתר את הרשימה

בתשובה לשאלות “שקוף” שנשלחו באמצעות בקשה לחופש המידע:
מדוע ממשיך המשרד לכנות את הרישיון שלנו בשם המטעה(הערה: קרי בשם ‘בתקן אירופאי‘) ו”האם יש למשרד מסמך רשמי כלשהו שמעיד על כך שהרישיון עומד בתקן?
השיב משרד התחבורה כי: “אין למשרד כל מסמך רשמי בנושא מהאיחוד האירופי“.
עוד מציינים ב”שקוף” כי: “משרד התחבורה סירבו להסביר מדוע בכל זאת ממשיכים לקרוא לרישיון בשם מטעה זה.

22.4. אוקטובר 2019 – פעולות טיוח

בסמיכות רבה לפרסומי “שקוף”, באוקטובר 2019, החל משרד התחבורה לשנות בשיטתיות חלק מדפי האינטרנט הרשמיים והחל להשמיט מהמידע המפורסם רשימות שונות של מדינות שמשרד התחבורה טען במשך שנים שהן מכירות ברישיון הנהיגה הישראלי.
כעת טוען ורושם משרד התחבורה: “לידיעתכם, רישיון נהיגה ישראלי אינו רישיון נהיגה בינלאומי.

במקביל, משרד התחבורה עדיין שולח את רישיונות הנהיגה במעטפית עליה רשום בסתירה מוחלטת למידע החדש שהמשרד מפרסם לציבור: “רישיון זה הוא רישיון בינלאומי המוכר על ידי חלק ממדינות העולם...

בנושא השימוש בביטויים כמו “בתקן אירופאי“, “עומד בתקן האירופאי” וגם “עונה לתקינה האירופאית“, נעשה צמצום בשימוש בביטויים אלו, אך משרד התחבורה עדיין מתעקש וטוען כי הרישיון הוא “רישיון נהיגה קבוע (ממוחשב) בתקן אירופאי

אחרי הטיוח

לפני הטיוח

פעולות אלו של משרד התחבורה שבאו אחרי שנים רבות בהן התהדר המשרד בבין־לאומיותו של הרישיון, נראות כמו טיוח והסתרת ראיות לכאורה וימשיכו להראות כך, כל עוד לא ייצא המשרד בהצהרה רשמית לציבור ויכריז: “אנו מבקשים סליחה מציבור הנהגים. טעינו והטעינו לאורך השנים. הרישיון המקומי הישראלי אינו מוכר רשמית ע”י אף מדינה, הוא אינו ולא היה מעולם תואם לתקנה האירופאית“.

פעולת טיוח זו, רחבה ככל שתהיה לא תוכל להסתיר את העובדות ולא תוכל להתעלם מכך שזו לא טעות קולמוס וכי המערכת כולה כשלה ועסקה במשך שנים בהונאת הציבור בנושאים אלו. מרמת השר דרך הפקידות הבכירה, היועצים המשפטיים ועד אחרון הפקידים כולם חזרו שוב ושוב על אותה המנטרה השקרית, בעל פה ובכתב בדפי אינטרנט רשמיים, במסמכים, בהצהרות, בעדויות בוועדות הכנסת, במכרזים ובמסמכים שנשלחו לגופים רשמיים ולבעלי רישיון הנהיגה.

מעבר לפנייה לציבור שהייתי רוצה להאמין ומצפה שתעשה, נדרש משרד התחבורה בעת הזו לצאת עם תוכנית דחופה לתיקון המצב כדי לקיים סוף סוף את החלטות הממשלה משנת 2000 ולהביא את קטגוריות כלי הרכב ואת הרישיון הישראלי להיות תואמים לחלוטין לתקנה האירופאית, להכרה רשמית ע”י כמה שיותר מדינות בעולם ולכינון הסכמים בילטרליים עם מדינות רבות בנושא זה.

אם פעולות אלו לא יעשו, הרי שפרסום הכתבות ומהלך הטיוח שבא בעקבותיו ישחקו שוב לידי התאגידים הפרטיים שמנפיקים רישיונות בין־לאומיים (בזיכיון שמעניק להם אותו משרד התחבורה) והם ימשיכו להגדיל משמעותית את רווחיהן על חשבון הציבור.

22.5. מאי 2020, ספטמבר 2021 – ועדת הכלכלה של הכנסת

ועדת הכלכלה היא הוועדה בכנסת הדנה ומאשרת כל תיקון שמוצע בתקנות התעבורה לפני שתיקון כלשהו נכנס לתוקף.

לאחר תקופה ארוכה של שיתוק הוועדות בכנסת ישראל עקב שלוש מערכות בחירות רצופות ועקב מגפת הקורונה COVID-19 שפקדה את העולם, הוקמה ממשלת אחדות ובמאי 2020 נקבע סוף סוף הרכב ועדת הכלכלה של הכנסת ה־23.
הרכב חברי הוועדה מפורסם באתר הכנסת והוא שונה מספר פעמים בחודשי יוני ויולי 2020. ההרכב השתנה מדי כמה ימים ונוספו ו/או נגרעו ממנו ח”כים.

עם הקמת הוועדה, שלחתי ב־31.05.2020 מייל ליו”ר הוועדה ח”כ יעקב מרגי ולכל אחת ואחד מחבריה בנושא “קריאה לעצירת תזכיר לתיקון לתקנה 173 הארכת תוקף רישיון הנהיגה עד גיל 70“.
המייל כלל פירוט לגבי התיקון ההזוי לתקנה שמשרד התחבורה פרסם ב־06.03.2018, העתק קריאתי מה־28.04.2019 לשר התחבורה לעצירת התיקון ומסמכים מצורפים להוכחת טענותיי כי תיקון זה מקורו בטעות (או חמור מכך) וכי כל כולו מתבסס על נתונים שאינם נכונים, שלא לומר שקריים.
פרטים מלאים בנושא תיקון תקנה 173 ניתן לראות בפרק 9 של תחקיר זה, מסעיף 9.2.9.1 ועד לסעיף 9.2.9.6.

פנייתי נשלחה לכל חברי הוועדה (כולל גם לאלו שנוספו לאחר כל שינוי ההרכב כפי שפורסם באתר הכנסת), כך שאף לא אחד מחבריה יוכל לבוא ולטעון, במידה ותיקון זה יובא לדיון בוועדה, כי לא היה מודע לנושא וכי לא הכיר את הפרטים.

חברי הוועדה המכהנים (נכון ל־09.07.2020) ושאליהם נשלח המייל הם:
ח”כ יעקב מרגי – יו”ר, ח”כ קרן ברק, ח”כ מאי גולן, ח”כ שרן השכל, ח”כ תמר זנדברג, ח”כ אימאן ח’טיב יאסין, ח”כ בועז טופורובסקי, ח”כ מתן כהנא, ח”כ אוסנת הילה מארק, ח”כ יבגני סובה, ח”כ חוה אתי עטייה, ח”כ יצחק זאב פינדרוס, ח”כ עידן רול, ח”כ אנטאנס שחאדה, ח”כ הילה שי וזאן.

הפניה נשלחה ל־15 הח”כים המכהנים כולל היו”ר כפי שמופיעים באתר הכנסת בדף הוועדה וגם לכמה ח”כים נוספים שהופיעו ברשימת חברי הוועדה בפרסומיה הקודמים ושנגרעו מהרשימה המפורסמת נכון למועד המופיע מעלה.

תשובות/תגובות שהתקבלו:
11.06.2020 – התקבלה תשובה מלשכתה של ח”כ חוה עטיה בה נמסר שהמכתב הועבר לעיונה.
23.06.2020 – התקבלה שיחת טלפון מעוזרו הפרלמנטרי של ח”כ יעקב מרגי, יו”ר הוועדה, שבירר את הפניה באופן כללי, קיבל סקירה קצרה על הנושא והופנה לעיון מעמיק בתחקיר זה.

23.08.2020 – עברו למעלה מ־45 ימים (מהיום שמכתבי נשלח לח”כ האחרון שהצטרף לוועדה) המוקצים בהתאם ל־”חוק תיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות)” לעובד ציבור להשיב ולנמק בכתב לבקשה המופנית אליו.
נכון לתאריך זה הגיעו רק שתי ההתייחסויות המפורטות מעלה, מתוך 18 המכתבים ששלחתי לחברי הוועדה.

מפתיע ומאכזב שדווקא אלו שאמורים לתת דוגמא, פועלים בניגוד לחוק שהם עצמם חוקקו.
כאזרח המדינה, מעליב לקבל יחס שכזה מנציגי הציבור בכנסת ישראל שאפילו לא טורחים לשלוח מייל אישור קבלת המכתב.
לכל אחת ואחד מהם אני מממן עוזר/ת פרלמנטרי/ת אחד/ת או יותר ומייל אישור קבלה זה מינימום היחס שאני מצפה לו ממי שאמור לעבוד בשבילי ושקיבל פניה מסודרת ומנומקת.
לחברי הכנסת יש עוד הרבה מה ללמוד בנושא היחסים בינם לבין אזרחי המדינה שאותם הם אמורים לייצג.

אפריל 2021 – יש לנו כנסת חדשה, הכנסת ה־24 עם חברי ועדה חדשים.

ב־05.09.2021 שלחתי מייל ליו”ר הוועדה ח”כ מיכאל מרדכי ביטון ולכל אחת ואחד מחבריה בנושא “קריאה לעצירת תזכיר לתיקון לתקנה 173 הארכת תוקף רישיון הנהיגה עד גיל 70“.
המייל כלל פירוט לגבי התיקון ההזוי לתקנה שמשרד התחבורה פרסם ב־06.03.2018, העתק קריאתי מה־28.04.2019 לשר התחבורה לעצירת התיקון ומסמכים מצורפים להוכחת טענותיי כי תיקון זה מקורו בטעות (או חמור מכך) וכי כל כולו מתבסס על נתונים שאינם נכונים, שלא לומר שקריים.
פרטים מלאים בנושא תיקון תקנה 173 ניתן לראות בפרק 9 של תחקיר זה, מסעיף 9.2.9.1 ועד לסעיף 9.2.9.6.

פנייתי נשלחה לכל חברי הוועדה, כך שאף לא אחד מחבריה יוכל לבוא ולטעון, במידה ותיקון זה יובא לדיון בוועדה, כי לא היה מודע לנושא וכי לא הכיר את הפרטים.

חברי הוועדה המכהנים (נכון ל־05.09.2021) ושאליהם נשלח המייל הם:
ח”כ מיכאל מרדכי ביטון – יו”ר, ח”כ מאזן גנאים, ח”כ בועז טופורובסקי, ח”כ רון כץ, ח”כ לימור מגן תלם, ח”כ יבגני סובה, ח”כ מיכל שיר סגמן, ח”כ שרון רופא אופיר.
בתאריך 17.09.2021 נשלח המייל גם לח”כ סמי אבו שחאדה שהצטרף לועדה.

הפניה נשלחה ל־7 הח”כים המכהנים כולל היו”ר כפי שמופיעים באתר הכנסת בדף הוועדה.

תשובות/תגובות שהתקבלו:
09.09.2021 – התקבלה תשובה רשמית ולקונית מלשכת יו”ר ועדת הכלכלה: “המכתב התקבל בלשכת יו”ר ועדת כלכלה”

22.6. אוקטובר 2020 – כוונה לביטול תמונות ברישיונות

כוונה לביטול תמונות ברישיונות הנהיגה הלאומי והבין־לאומי.

בכתבה ב”כלכליסט” מה־1.10.2020 נכתב כי: “במשרד התחבורה פועלים לביטול של מאגר תמונות בעלי רישיונות הנהיגה.
ומצוטט שם מסמך של משרד התחבורה בו נאמר:
במסגרת בחינה שנערכה ע”י גורמי מקצוע הוחלט לבטל את מאגר התמונות של בעלי רישיון הנהיגה. וזאת בין היתר מהטעם שביום 26.6.18 פורסם התיקון לתקנה 9(א) לתקנות התעבורה לעניין חובת החזקת תעודות ברכב. בהתאם לתיקון בוטלה החובה על הנוהג ברכב לשאת רישיון רכב ורישיון נהיגה, ולפיכך אין עוד צורך בהחזקת מאגר התמונות, זאת בנוסף לצורך להגן על פרטיות בעלי רישיונות הנהיגה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות תשמ”א-1981

משמעותה של החלטה שכזו, במידה ותיושם, היא רישיון נהיגה לאומי ורישיון נהיגה בין־לאומי ללא תמונה.
החלטה שכזו תרחיק את הרישיון הישראלי בעוד פרט ממה שנהוג בעולם, היא בניגוד לתקנה האירופאית, בניגוד לאמנת וינה ובניגוד לתיקון 9(א) לתקנות התעבורה.
שינוי זה במידה ויתקבל יצור קשיים לאזרחי ישראל העושים שימוש ברישיון הנהיגה המקומי והבין־לאומי בחו”ל בנושאי נהיגה, השכרת רכב, מפגש עם השלטונות המקומיים ובנושאים משפטיים וביטוחיים במקרה של תאונה.

הנימוקים להתנגדותי לשינוי זה הם:
1. בתקנה האירופאית C2006/126/E (שמשרד התחבורה מכנה “התקן האירופאי”) בנספח I, בסעיף 3 המפרט את תכולת הרישיון בתת סעיף d) 6). רשום: photograph of the holder.
הגדרת תמונה מופיעה גם בתבנית הרישיון המופיעה בנספח I , וכך נושא זה מיושם בכל מדינות אירופה ומדינות אחרות בעולם בהן מופיעה תמונת בעל הרישיון ברישיון הנהיגה.

2. באמנת וינה 1968 שמגדירה את הרישיון הבין־לאומי בנספח 7 מוגדרת תבנית הרישיון הבין־לאומי ובה מופיע אזור שמיועד לתמונת בעל הרישיון.

3. בתקנות התעבורה בסעיף 9(א) שתוקן לאחרונה ב־2018 בתת סעיף (1)(ג) נאמר:

(ג)    רישיון נהיגה תקף שניתן לפי הפקודה, הכולל את תמונת בעל הרישיון;
כלומר, רישיון הנהיגה צריך להכיל גם תמונה.

חשוב לזכור שהתיקון לתקנה 9 שינה רק את חובת הנשיאה המנדטורית של הרישיון לאחת מתוך כמה אפשרויות של מסמך זיהוי קביל.

4. רישיון הנהיגה מוגדר ומשמש כיום כמסמך זיהוי רשמי לצרכים שונים, לדוגמא לצורך הצבעה בבחירות לכנסת.
האם יעלה על הדעת מסמך זיהוי רשמי שאינו מכיל תמונה?
האם מישהו נתן את הדעת על הצורך בשינוי תקנות וחוקים רבים, שלא בהכרח קשורים למשרד התחבורה באופן ישיר, כתוצאה מיצירת רישיון ללא תמונה שלא יכול עוד לשמש כמסמך זיהוי?

רישיונות נהיגה לאומיים במרבית מדינות העולם מכילים תמונה של בעל הרישיון.
מדוע ישראל צריכה לנהוג אחרת ובניגוד לתקנות, אמנות ולמקובל בעולם?

אם נושא הגנה על פרטיות בעלי הרישיונות בראש מעייניו של משרד התחבורה, מדוע המשרד במקום המצופה ממנו וזה להתמודד עם סוגיה זו ולנהל מאגר מידע מסודר ומאובטח כנדרש, בוחר לבטלו במחי־יד תוך יצירת קשיים ונזקים לאזרחים במספר תחומים אחרים, שלא לדבר על הפיכתו של רישיון הנהיגה למסמך שאיננו מהווה עוד מסמך זיהוי.

אם הגענו למצב בו הרישיון אינו מכיל תמונה ולא יוכל עוד לשמש כמסמך זיהוי, למה הוא כן ישמש? מה הצורך בו?
מדוע לא לבטל את רישיון הנהיגה הפלסטי המתוחכם והמאובטח ולחסוך לאזרחים ולמדינה עשרות מיליוני ₪ בשנה?

החלטה זו אם תתקבל ממש לא “מתאימה את הרישיון הישראלי לנהוג בעולם” כפי שטוען משרד התחבורה, בדיוק להיפך.

האם משרד התחבורה באמת חרד לפרטיות שלנו?
ב־07.10.2020
פרסם Ynet כתבה בנושא “ברישיון של העולה צוין רק תאריך לועזי: “עברי – ליהודים בלבד“”
ראו פירוט בסעיף 22.7

נתונים מרשות האוכלוסין מועברים למשרד התחבורה בהליך שלכאורה הוא בניגוד לחוק תוך פגיעה בפרטיות אזרחים, כל זאת לצורך סימונם של יהודים שעברו גיור ושנחשבים במשרד התחבורה ל”לא יהודים” (לפי הכתבה).
הסימון מתבצע באמצעות שימוש בשדה תאריך הלידה ברישיון הנהיגה וניצול לרעה של החוק להוספת תאריך הלידה העברי לרישיון הנהיגה שחוקק ב־2014 והחל להיות מיושם מ־יוני 2019. שימוש כזה אינו מוזכר, אפילו לא במילה אחת, בנוסח החוק עצמו.

יד אחת מבצעת לכאורה עבירות על שמירת הפרטיות ויד שניה מספרת לנו כמה משרד התחבורה חרד ודואג לשמור על פרטיותינו בהסרת התמונות. למי נאמין?  

הערות:
בתאריך 07.10.2020 פניתי בקריאה לשרת התחבורה לגנוז החלטה זו.
העתק מכתבי לשרה נשלח ללשכה המשפטית של משרד התחבורה ולכל חברי וועדת הכלכלה, אף לא אחד מהם יוכל לטעון בהמשך כי לא ידע על המהלך.

תשובות/תגובות שהתקבלו:
07.10.2020 – התקבלה תשובה מהיועץ הפרלמנטרי של ח”כ תמר זנדברג בה נרשם: “תודה אבי“.

15.11.2020- התקבלה תשובה מלשכת השרה, מסמנכ”ל בכיר תנועה מר אבנר פלור.
בתשובתו מאשר מר אבנר פלור כי המשרד מקדם את ביטול מאגר התמונות והסתמכות על המאגר הביומטרי.
בנוסף רשם כי: “בכוונת משרד התחבורה להמשיך ולהנפיק רישיון נהיגה קבוע מפלסטיק, באמצעות מנגנון צילום עצמי של מבקש הרישיון, אשר יימחק מיד עם הנפקת הרישיון.

07.12.2020 – שלחתי למר אבנר פלור תשובה עם שאלות ותהיות לגבי מהותו של “מנגנון צילום עצמי” וכן שאלות לגבי מי יוודא את זהותו של אדם שמצטלם לצורך רישיון נהיגה? מי יוודא זהותו של מבקש לצורך הפקת רישיון בין־לאומי שנעשה ע”י חברות פרטיות? האם חברות אלו יקבלו גישה למאגר הביומטרי?

22.11.2020 –  עברו למעלה מ־45 ימים מהיום שמכתבי נשלח לשרת התחבורה, ללשכה המשפטית במשרד התחבורה ולכל חברי וועדת הכלכלה, 45 יום המוקצים בהתאם ל־”חוק תיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות)” לעובד ציבור להשיב ולנמק בכתב לבקשה המופנית אליו.
נכון לתאריך זה הגיעה תשובה מנומקת מלשכת השרה ותשובה על קבלת המכתב מח”כית אחת בלבד.

16.12.2020 – בעקבות פוסט שפרסמה בפייסבוק ח”כ עינב קאבלה – יו”ר וועדת המדע והטכנולוגיה, בו הוזכר מאגר התמונות של משרד התחבורה שעלה בדיון הוועדה מה-15.12.2020 בנושא: “הגנת הפרטיות והשלכות שונות של השימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים במרחב הציבורי“, שלחתי מייל לח”כ עינב קאבלה עם המידע שברשותי בנושא, הכולל את קריאתי לשרת התחבורה, תשובת מר אבנר פלור ותגובתי לתשובה שהתקבלה.

22.7. אוקטובר 2020 – סימון יהודים שעברו גיור ברישיון הנהיגה

בהמשך לתוספת תאריך עברי לרישיון הנהיגה כפי שפירטתי בפרק 9 בסעיף 9.2.7 של תחקיר זה, ששם כבר הצבעתי על אפשרות סימון אוכלוסיה כזו או אחרת, עושה רושם שלמשרד התחבורה אין מספיק מה לעשות בתקופת הקורונה והם מעוותים את החוק וממציאים שימושים מחרידים לנושא זה.

לפי פרסום ב־Ynet מה־07.10.2020 עולה כי משרד התחבורה עושה לכאורה שימוש ברישיון הנהיגה כדי לסמן יהודים שעברו גיור תוך שימוש לא חוקי לכאורה במידע מרשות האוכלוסין וסימונם באמצעות שדה התאריך העברי שברישיון הנהיגה.

שימוש דוחה ונורא זה של הפרדה וסימון יהודים, במדינת ישראל, מדינת היהודים, כל כך מזעזע שב־08.10.2020 שלחתי מייל לכל חברי הכנסת שיזמו את החוק לתאריך עברי ברישיון. חלקם כבר לא מכהנים.

המייל נשלח ל: ח”כ אלעזר שטרן, ח”כ פנינה תמנו-שטה, ח”כ יעקב אשר, ח”כ יעקב מרגי, ח”כ יעקב ליצמן.
ח”כים שכבר לא בכנסת והיו מיוזמי החוק הם: איתן כבל, דוד צור ומשה פייגלין.

להלן נוסח המייל שנשלח ב־08.10.2020:

הנושא: סימון יהודים שעברו גיור ברישיון הנהיגה באמצעות שדה התאריך העברי

חכי”ם נכבדים

לפי פרסום ב־Ynet מה־7.10.2020 עולה כי משרד התחבורה עושה לכאורה שימוש ברישיון הנהיגה כדי לסמן יהודים שעברו גיור תוך שימוש לא חוקי לכאורה במידע מרשות האוכלוסין וסימונם באמצעות שדה התאריך העברי שברישיון הנהיגה.

הלזה פיללתם כשיזמתם את החוק לרישום התאריך העברי ברישיון הנהיגה?
כבן להורים ז”ל ניצולי שואה, אני חרד לאן הגענו במדינת היהודים ולאן פנינו מועדות…

מעניין כיצד תפעלו כעת כדי לסלק את החרפה הזו?
אתם מוזמנים להעביר את המייל שלי גם לחכ”ים לשעבר, איתן כבל, זבולון כלפה, דוד צור ומשה פייגלין, גם להם מגיע לדעת לאן הובילו את המדינה.

בברכה
אבי שניאור

תשובות/תגובות שהתקבלו:
08.10.2020 – לח”כל איתן כבל וח”כל משה פייגלין נשלח המכתב בהודעה לדף הפייסבוק שלהם.
08.10.2020 – המייל לח”כ יעקב ליצמן חזר. הסיבה: תיבת הדואר שלו מלאה.
נראה לי שצריך להגדיל את המשכורת והתקציב לחברי הכנסת…
08.10.2020 – חכ”ל איתן כבל השיב: “מקווה מאוד שאתה טועה יקירי ומועדים לשמחה
08.10.2020 – העתקים נשלחו לח”כ יאיר לפיד ולח”כ ניצן הורוביץ.
11.10.2020 – מלשכתו של ח”כ יאיר לפיד התקבלה התשובה הבאה: “תודה רבה על פנייתך לראש האופוזיציה, ח”כ יאיר לפיד. הפניתי את פנייתך לבדיקת הגורמים הרלוונטיים.
13.10.2020 – היועץ הפרלמנטרי של ח”כ בועז טופורובסקי, חבר וועדת הכלכלה, אישר במייל את קבלת המכתב. בנוסף, לבקשתו שוחחתי איתו בטלפון, מסרתי לו סקירה כללית על המחקר בנושא רישיון הנהיגה ועל נושאי ביטול התמונה וסימון יהודים שעברו גיור, נושאים שפורסמו לאחרונה.
13.10.2020 – ח”כ מאי גולן השיבה במייל “פנייתך תיבדק“.

22.11.2020 –  עברו למעלה מ־45 ימים מהיום שמכתבי נשלח לח”כים, לח”כלים יוזמי החוק ולח”כים נוספים. 45 יום המוקצים בהתאם ל־”חוק תיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות)” לעובד ציבור להשיב ולנמק בכתב לבקשה המופנית אליו.
נכון לתאריך זה הגיעו כמפורט מעלה שלוש תשובות לקוניות מח”כים מכהנים ותשובה מליצית אחת מח”כל.

18.01.2021 – בכתבה ב-Ynet פורסם כי “בעקבות הפרסום ב-ynet: רשות האוכלוסין הודתה, “טעינו” – והוסיפה תאריך עברי לעולים“.
מהכתבה עולה שרשות האוכלוסין מודה בעובדות, לוקחת אחריות על המחדל וטוענת שהנושא תוקן כך שכל מי שרשום כיהודי ללא תלות באופן הרישום ירשם ברישיון הנהיגה שלו התאריך העברי.
מעניין לקרוא את תשובת ממונה מרשם ופרטיות בלשכה המשפטית שמסמך ששלחה מצורף לכתבה ושטוענת: “נמצא, כי מסיבה לא ברורה במשך שנים רבות הועבר למשרד התחבורה מידע בדבר תאריך לידה עברי רק ביחס למי שהיה רשום במרשם האוכלוסין כיהודי. …

בהינתן שחוק רישום התאריך העברי ברישיון הנהיגה נכנס לתוקף ב־2014, תשובה זו תמוהה, מתחמקת ולא מספקת. כדי שמקרים כאלו לא יישנו וכדי לעקור חשיבה מעוותת שכזו מהשורש, ראוי היה לברר לעומק מי נתן את ההוראה המבישה הזו ומאילו סיבות…
יחד עם זאת יש לשבח את מי שעצר את הבושה, לקח אחריות ודאג לתקן את המעוות, אך אל לנו לשכוח שזה נעשה לאחר פרסום הנושא, הפעלת לחץ מצד אזרחים, גופים מעורבים והתקשורת.

22.8. דצמבר 2020 – ועדת הכספים – אישור תעריפי רישיון נהיגה עד גיל 70

בישיבת ועדת הכספים מה־08.12.2020 בנושא: “ 1. הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס’), התשפ”א-2020 2. הצעת הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס’), התשפ”א-2020 (אגרת רישיון נהיגה)אישרה הוועדה בין היתר את תיקון תקנות התעבורה בנושא תעריפי אגרת רישיון הנהיגה.

תיקון זה קשור קשר הדוק לרצון משרד התחבורה לתקן את תקנה 173 בנושא תוקף רישיון הנהיגה עד לגיל 70, תיקון שלמיטב ידיעתי לא אושר בוועדת הכלכלה, פרט חשוב שלא הוזכר כלל ולא הוצג לחברי ועדת הכספים.
ועדת הכספים אישרה את שינוי תעריפי האגרות לפני שבוצע תיקון לתקנה 173 בנושא תקופת תוקף הרישיון שעומד כיום על עד עשר שנים.

במהלך הדיון בו אושרו כאמור שינויים באגרות, נאמר בין היתר ע”י שני בכירים במשרד התחבורה:
גב’ תמי פרידמן סגנית היועצת המשפטית במשרד התחבורה אמרה:
מוצע לקבוע כי אגרה בעד רישיון נהיגה לדרגות נמוכות, שזה לאופנוע A, A1, A2-1 ו-B, שזה רכב פרטי, תעמוד על סך של 510 שקלים עד גיל 70. נכון להיום מחדשים את הרישיון כל עשר שנים וכל עשר שנים משלמים 400 פלוס שקלים. מוצע שישלמו פעם אחת 510 שקלים וזה אחרי שנהג מוציא רישיון, שנתיים נהג חדש, חמש שנים נהג צעיר ואז יהיה לו לתקופה של עד גיל 70 וישולם סך של 510 שקלים.

מר אפי רוזן מנהל אגף הרישוי אמר:
עכשיו אפשר לתת לייף טיים פירייט (*) רישיון. ברישיונות הפשוטים, לא המקצועיים, כמו במדינות נאורות בעולם, לא צריך לחדש כל עשר שנים אם לא קרה כלום.
(* הערת הכותב: כנראה תמלול של: Life time period)

שני בכירים ממשרד התחבורה מופיעים בפני ועדה בכנסת ובמצח נחושה מציגים לחברי הוועדה בקשה לשינוי תקנה על בסיס מידע לא נכון ומציגים מצג שווא ולא נכון בנושא. הם אינם טורחים לציין שתיקון לתקנה 173 לא אושר עדיין בוועדת הכלכלה ושהרפורמה לרישיון עד גיל 70 היא בניגוד גמור לתקנה האירופאית ולנהוג באירופה. 

על סמך מידע מטעה זה מאשרים חברי הוועדה את השינויים בנושא האגרות.
בישיבה זו נכחה חברת הוועדה ח”כ הילה שי וזאן שהיא גם חברה בוועדת הכלכלה אליה נשלחה קריאתי בנדון כבר ב־ 31.05.2020, אשר לא טרחה להעיר ו/או לשאול אף לא שאלה אחת בנושא. גם ח”כ קרן ברק וח”כ אנטאנס שחאדה, חברי ועדת הכספים שלא נכחו בדיון לפי הפרוטוקול, שניהם חברים גם בוועדת הכלכלה וגם הם קיבלו את קריאתי והיו אמורים להיות מודעים לנושא, גם אם בדיעבד.

הנושא פורסם במספר אמצעי תקשורת באופן דומה עד כדי תמוה ונראה כמו copy paste של דף מסרים מטעם משרד התחבורה, בלי שאף אמצעי תקשורת טרח לבדוק את העובדות ולספר את האמת לקוראיו.

אחד מאמצעי התקשורת שדווחו על החלטה זו היה Ynet מה־08.12.2020 בכתבה עם הכותרת “רישיון הנהיגה יהיה אתכם עד גיל 70” וגם בכתבה ב-Ynet מה־10.01.2021 בנושא “החל באוקטובר השנה: חידוש רישיון נהיגה עד גיל 70” בה מצויין כי:
משרד התחבורה צפוי להודיע היום (א’) כי הרפורמה לרישיון נהיגה עד גיל 70, שתקנותיה עברו בוועדת הכספים לאחרונה, תכנס לתוקף החל ב-1 באוקטובר, בעוד קצת פחות מ-10 חודשים, לאחר שנים שבהן התעכבה מסיבות שונות.

בכתבה זו מצוטטת שרת התחבורה מירי רגב חוזרת על המנטרה השקרית של קודמה לתפקיד:
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, ציינה כי בכך מצטרפת ישראל למדינות רבות באירופה בהן מונפקים רישיונות נהיגה לתקופה בלתי מוגבלת או עד גיל 70, ללא צורך בחידוש הרישיון.”
וגם:  “אני שמחה ליישם בתוך תקופה קצרה החלטות משמעותיות שישפיעו על פניה של החברה הישראלית בעשור הקרוב. היום אנחנו עושים צעד נוסף ליישום רפורמה חשובה לציבור בתחום רישיונות הנהיגה, שתחסוך בירוקרטיה והוצאה כספית מכל אזרח

10.01.2021 – פניתי לכתב Ynet אסף זגריזק והעלתי בפניו את הנושא. נכון לעכשיו לא התקבלה כל תגובה ולא מופיע לכתבות שום עדכון, שאלות או מענה לשאלות שצריכות היו להישאל על ידי כתב עיתונות שמעבר להיותו צינור להעברת מסרים (מטעים ולא נכונים במקרה זה) ממשרד התחבורה, מצופה ממנו (ולא רק) לאמת את המידע לפני פרסומו.

תגובות לכתבות הנ”ל שהוספתי לאתר Ynet (תחת שמי ופרטיי המלאים) ובהן דיווחתי על המידע הלא נכון, לא פורסמו. בה בעת תגובות אחרות, שטחיות, מתלהמות וסתמיות אושרו לפרסום.
תסיקו לבד מה מעניין את Ynet לדווח? מה מניע אותו? ומה הקריטריונים לאישור תגובות?

11.01.2021 – פניתי לכל חברי ועדת הכספים ולכל חברי ועדת הכלכלה והעמדתי אותם על ההחלטה שקיבלו בוועדת הכספים, החלטה שנשענת על מידע מטעה, מגמתי ואף שקרי.

11.01.2021 – פניתי לעו”ד תמי פרידמן, סגנית היועצת המשפטית במשרד התחבורה והצבעתי בפניה על המידע הלא נכון שהוצג לחברי הוועדה וביקשתי שתפעל כשומרת סף לעצירת הסחרור והטירוף בנושא זה.
בין היתר כתבתי לה:
שלא תביני אותי לא נכון, מותר למדינת ישראל להחליט שהיא רוצה להיות שונה משאר אומות העולם, להעניק רישיון נהיגה לכל החיים ושיהיה גם בעיצוב של דיסקית עגולה, אבל אל תאפשרו להציג זאת לציבור ולמקבלי ההחלטות כאילו: “… בכך מצטרפת ישראל למדינות רבות באירופה בהן מונפקים רישיונות נהיגה לתקופה בלתי מוגבלת או עד גיל 70, ללא צורך בחידוש הרישיון.” ועוד שלל הגיגים שאינם נכונים, מטעים, שלא לומר שקריים.”

12.01.2021 – פניתי בקריאה דחופה לשרת התחבורה מירי רגב לעצור את רפורמת עד גיל 70.
צירפתי למכתבי את קריאתי בנושא שנשלחה כבר ב־28.04.2019 לשר דאז ישראל כ”ץ ושכוללת פירוט והוכחות לטענותיי.
בין היתר כתבתי לשרה:
… רפורמה זו נולדה בחטא, מבוססת על נתונים לא נכונים שלא לומר שקריים ומוצגת לציבור ולמקבלי ההחלטות, כולל לך, בצורה מגמתית וללא קשר לאמת.
גורמים במשרד התחבורה מייצרים לך גבירתי מצג שווא, מוליכים אותך שולל ומטעים אותך בנתונים לא נכונים!
כשאת מצוטטת כאומרת: “שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, ציינה כי בכך מצטרפת ישראל למדינות רבות באירופה בהן מונפקים רישיונות נהיגה לתקופה בלתי מוגבלת או עד גיל 70, ללא צורך בחידוש הרישיון.”
את מוסרת מידע ממש לא נכון, מטעה ושאין לו כל אחיזה במציאות.

הייתי שמח לראות את השרה מכנסת את המומחים בנושא ואת היועצים המשפטיים שלה ומבקשת בקשה פשוטה:תראו לי באתר הרשמי של האיחוד האירופאי מהו תוקף רישיון הנהיגה בגרמניה? ומהו בבלגיה? תראו לי את הסעיף העוסק בתוקף רישיונות הנהיגה בתקנה האירופאית. תראו לי ואל תספרו לי…
רוצה אני להאמין שלאחר שתראה את העובדות, דעתה והגישה שלה לנושא ולצוות המזין אותה ישתנו ושהאמת היא זו שתנחה את פעולותיה.

 תשובות/תגובות שהתקבלו:
14.01.2021 – הגיעה תשובה מעו”ד תמי פרידמן בה נרשם בין היתר:
מדובר בהחלטה שהתקבלה ע”י קובעי המדיניות במשרד לאחר חשיבה ארוכה שמטרתה הינה אחת- להקל על האזרח הן ברמת הפרוצדורה והן על כיסו. ההחלטה שהתקבלה הינה סבירה, מידתית, ראויה ואינה מהוה פגיעה בזכות או נורמה כזו או אחרת, ועל כן אינה מצריכה התערבות משפטית.

14.01.2021- במענה לתשובתה של עו”ד פרידמן, השבתי ונימקתי מדוע ההחלטה הייתה שגוייה, צירפתי קישורים לתוקף הרישיונות באירופה ולדירקטיבה האירופאית בנושא תקופת תוקף הרישיון ורשמתי בין היתר:
כפי שציינתי, מדינת ישראל יכולה להחליט לעשות עם הרישיונות מה שהיא רוצה, כולל לייצר רישיון שנראה כדיסקית עגולה אבל:
א. יש החלטת ממשלה, מס. 2202 מ-16.8.2000 שאומרת בין היתר:
3. יתוקנו תקנות התעבורה שעניינן סוגי רשיונות הרכב ורשיונות הנהיגה בישראל באופן שיאמץ את הנהוג במדינות האיחוד האירופאי.
החלטה זו לא יושמה ומעוכבת במתכוון למעלה מ-20 שנים, גם בהיבט רישיונות הנהיגה וגם בהיבט תקינת כלי הרכב.
ב. בכל מקום משרד התחבורה טורח/טרח להדגיש את תאימות רישיון הנהיגה הישראלי לתקן האירופאי. דבר שאיננו נכון.
ג. אנו לא חיים בוואקום, האם באמת אנו רוצים להיות שונים משאר אומות העולם בנושא זה?
ד. האם נקיטת מהלכים שהם בניגוד לתקנה האירופאית ולנהוג במדינות אירופה מקרבת את הרישיון הישראלי לזה האירופאי? האם זה מקל על אזרחי ישראל בבואם לנהוג באירופה ובמדינות אחרות?
כמובן שלא, להיפך, זה רק מערים קשיים, מסכן את מעמדם המשפטי במקרה של תאונה או מפגש עם שלטונות החוק ומקדם עוד יותר את הנפקת הרישיונות הבין־לאומיים בידי גורמים פרטיים שגורפים הון בחסות משרד התחבורה עצמו.
ה. למה לשקר? למה להציג לציבור ולגורמי שלטון ואחרים מידע לא נכון, שלא לומר שקרי? למה לא לומר את האמת?

 09.02.2021 – במענה לקריאתי לשרת התחבורה, הגיעה תשובה ממר אבנר פלור – סמנכ”ל בכיר תנועה במשרד התחבורה בה הוא מצדיק את ה’רפורמה’ בנימוק עיקרי של מדיניות ממשלה בנושא הפחתת ביורוקרטיה ורגולציה.

במכתבו מתעלם לחלוטין מר אבנר פלור מחוסר התאימות לתקנה האירופאית ומכך שמהלך זה עומד בסתירה להחלטות ממשלת ישראל בענין, מתעלם מטענותיי למצג שווא, שלא לומר שקרי של משרד התחבורה בנושא ואף רושם מידע לא נכון כמו למשל:
” 4. זאת אף זאת, אף בימים אלה לטובת ההשוואה, בחלק לא מבוטל ממדינות ארצות הברית של אמריקה, רישיון ניתן עד גיל 65 ללא כל תחנת ביניים.”

בדיקה מהירה שבצעתי באתרי ממשל רשמיים בארצות הברית, פדרליים ושל המדינות עצמן, מעלה כי תוקף רישיונות הנהיגה במדינות השונות בארה”ב הוא 8-4 שנים ואף פחות, בניגוד מוחלט למה שרשם מר אבנר פלור.
רישיון הנהיגה בארה”ב מהווה מסמך זיהוי מרכזי שיש לשאת בנהיגה ומכיל פרטים רבים, כולל תמונה עדכנית ופרטים נוספים הרבה מעבר לנהוג באירופה. בנוסף, במרבית המדינות יש שני עיצובים, אנכי עד גיל 21 ואופקי מעל לגיל 21, אמצעי פשוט שמאפשר הבחנה מהירה לגבי גיל בעל הרישיון לצורכי זיהוי, מכירת אלכוהול ועוד.

15.02.2021 – שלחתי תשובה מנומקת למר אבנר פלור עם העתקים לכל המכותבים מתשובתו, הכוללים בין היתר את מנכ”ל המשרד, מנהל אגף הרישוי, יועצת השרה ועוד.

בין היתר רשמתי שם:
“1. “הפחתת בירוקרטיה ורגולציה” היא דבר מבורך וביצוע מדיניות והחלטות ממשלה הוא דבר מתבקש ונדרש. האם משרד התחבורה לא שכח בדרך כמה וכמה החלטות ממשלה קודמות בנושאים אלו? יש החלטות שלא יושמו במשך שנים רבות ואשר משרד התחבורה פעל ופועל בניגוד אליהן ועושה כל מאמץ שלא לבצען.

וגם בסעיף 3. לתשובתי:
אם לשיטתך אין רלוונטיות בין הדרישה לחידוש רישיונות באירופה לבין הרישיון בישראל, מדוע אם כך להמשיך להנפיקו? לאיזה צורך נדרש אם כך הרישיון הפיסי? אם פרטי הרישיון נבדקים דיגיטלית, מדוע שלא נבטל לגמרי את הרישיון הפלסטי ונחסוך עשרות מיליוני שקלים בשנה לתושבי ישראל? האם זה לא יהיה מהלך שיתיישב עם הרצון להפחתת ביורוקרטיה וחסכון לאזרחים?

ובסיכום רשמתי בין היתר:
” מדינת ישראל היא מדינה ריבונית שיכולה לעשות ככל העולה על רוחה מבחינת רישיון הנהיגה המקומי. היא יכולה להחליט להיות שונה ממרבית אומות העולם ואפילו להנפיק רישיון נהיגה בצורת דיסקית עגולה.
כל זה עדיין לא מסביר מדוע לא מקיימים את החלטות הממשלה ומדוע לא אומרים את האמת.
צירפתי לתשובה שש דוגמאות מתוך רבות, להצהרות, לדיווחים, למידע שמוצג באופן רשמי, לדיווחי אנשי משרד התחבורה בכנסת ועוד. – כולם לא נכונים, שלא לומר שקריים.

לקריאת תשובתי המלאה והמנומקת מה־15.02.2021 למר אבנר פלור.

 01.03.2021 – במענה לתשובתי למר אבנר פלור, הגיעה תשובתו השנייה של מר פלור

בתשובתו מר פלור מבטל לחלוטין את טענותיי לגבי הנתונים הלא נכונים שמציג משרד התחבורה ומתעלם לחלוטין מהעובדות והנתונים שהצגתי.
לגבי העובדה שמשרד התחבורה אינו מקיים את החלטת הממשלה כבר למעלה מ-20 שנים, רשם מר אבנר פלור:
5. אינני חולק על כך שלא כל הדברים מתרחשים בעת הנכונה, לא כולם באים לידי פתרון מושלם ויש אפילו דברים הלוקחים זמן רב, אולי רב מדי מן הדרוש והנכון. ברם, אין זה בגלל היעדר רצון ו/או כוונות לא טובות, אלא בשל פתולוגיה של קידום תחומים מורכבים במערכת סבוכה , רבת משתמשים ורווית אילוצים.”

03.03.2021 – שלחתי תשובה שנייה ומנומקת למר אבנר פלור עם העתקים לכל המכותבים מתשובתו, הכוללים בין היתר את מנכ”ל המשרד, מנהל אגף הרישוי, יועצת השרה ועוד.

העלתי שוב 7 דוגמאות לפעילות משרד התחבורה שמתבססות על נתונים לא נכונים, שלא לומר שקריים ונימקתי בכל דוגמא מדוע המידע שם לא נכון.
קראתי למר אבנר פלור להתעמת עם הנתונים ולהוכיח לי ולמכותבים שהמידע שמשרד התחבורה מוסר נכון וסותר את העובדות שהצגתי.

בין היתר רשמתי שם:
לצערי בחרת להתעלם ולא להשיב לנקודות רבות שהעליתי בהן פירטתי כיצד המשרד מקדם חוקים, תקנות ומהלכים שמבוססים על טיעונים ומידע שאינם אמת ושאינם תואמים למציאות.
התעלמותך זו מהנתונים לא תשנה את העובדות! חבל מאוד שאנשי משרד התחבורה, כולל השרה, אינם בודקים את הנתונים והמידע עליו הם מסתמכים, לפני פרסומם ולפני קבלת החלטה על ביצוע של מהלכים כלשהם.”

וגם:
למעלה מ-20 שנה חלפו! ההחלטות לא מבוצעות ואתה מנסה לשכנע שזה סביר? שלוקח זמן כה רב לבצע נושא כה פעוט כמו התאמת רישיון הנהיגה ודרגות רישיון הנהיגה?
אם כך מתנהל פרויקט כה פשוט, אני חרד רק מלחשוב מה קורה בפרויקטים מורכבים הרבה יותר.

ובסיכום רשמתי בין היתר:
כאזרח המדינה אני חרד מכך שבמשרד התחבורה אין מי שמוכן להתמודד עם האמת, להודות בטעויות ולפעול לתיקון המצב למען אזרחי המדינה, כולל לא היועצים המשפטיים של המשרד, שומרי הסף כביכול.
אודה לך אם תשיב לטענותיי, תתייחס ספציפית לנקודות שהעליתי ותציג לי ולמכותבים הנכבדים עובדות שסותרות אותן. אשמח להיווכח שהנתונים והעובדות כביכול שמשרד התחבורה מפרסם ומתבסס עליהם נכונים ושאני טועה.”

לקריאת תשובתי השנייה והמנומקת מה־03.03.2021 למר אבנר פלור.

22.9. אפריל 2021 – תיקונים בחקיקת משנה – תקנה 206

תקנה 206 בתקנות התעבורה עוסקת במבחן המעשי, ב”טסט”.
התיקון מציע להגביל ברישיון הנהיגה לרכב עם תיבת הילוכים אוטומטית את מי שערך מבחן ברכב עם תיבת הילוכים אוטומטית.
הגבלה כזו מופיעה בתקנה האירופאית ומזל טוב שמישהו במשרד התחבורה התעורר 8 שנים אחרי שהתקנה האירופאית נכנסה לתוקף ומבקש להחיל מגבלה זו גם בישראל. שיטת הסימון ברישיון לא מפורטת כלל בהצעה לתיקון התקנה.

בהערות לטיוטת התקנות ששלחתי באתר החקיקה הממשלתי רשמתי לגבי נושא זה:

בנושא תקנה 206:
אני מציע שסימון ההגבלה לנהיגה עם תיבת הילוכים אוטומטית יעשה בהתאם לתקנה האירופאית.
התקנה האירופאית שנכנסה לתוקף כבר ב-2013 קובעת בסעיף B. 5.1 כי יש לסמן ברישיון שבוצע מבחן על רכב אוטומטי וקובעת בסעיף 10 (בעמוד L 403/31 ) שיש לסמנו בטור מס. 12 בטבלה עם קוד: 10.02 Automatic transmission.

גם בעדכון לתקנה האירופאית מה־24 לאפריל 2015 מופיעה מגבלה זו בקוד 10.02 עם שם שונה מעט: Automatic selection of gear ratio

הגיע הזמן שמשרד התחבורה שמתיימר להציג את הרישיון הישראלי כתואם לתקנה האירופאית, יואיל לאמץ וישנה את הטבלה בצד האחורי של רישיון הנהיגה ויציגה בהתאם לתקנה האירופאית, כולל את סימון התיקון המבוקש. “

22.10. אפריל 2021 – תיקונים בחקיקת משנה – התוספת השתיים עשרה

התוספת השתיים עשרה בתקנות התעבורה הקיימות, ריקה לחלוטין. (לפי מה שמפורסם באתר נבו)
זוהי התוספת שבהתאם לתקנה 216 (ד)(3) הייתה אמורה לפרט רשימת מדינות אשר בינן לבין ישראל קיימת אמנה בנושא המרת רישיונות נהיגה.
התיקון מציע להוסיף לתוספת את דרום-קוריאה עימה נחתמה אמנה ב־2015 ואת טאיוואן עימה נחתמה אמנה ב־2019.
לאחר שנים בהם רשימה זו ריקה מתוכן, מישהו התעורר לו במשרד התחבורה והחליט להוסיף שתי מדינות לרשימה מבלי שידאג שכל האמנות בנושא זה יפורסמו, הן בתוספת הזו והן בדף אינטרנט ייעודי כלשהו.

בנושא האמנות, הכאוס הקיים בנושא זה וחוסר התיאום בין משרדי התחבורה, המשפטים והחוץ, ראו את פרק 17 בתחקיר מחדל רישיון הנהיגה.

בהערות לטיוטת התקנות ששלחתי באתר החקיקה הממשלתי רשמתי לגבי נושא זה:

בנושא התוספת השתיים עשרה, הכרה לצרכי המרה של רישיונות נהיגה:

לפי המידע המפורסם באתר נבו בנושא תקנות התעבורה, תוספת זו לתקנות ריקה ולא מכילה כל שם של מדינה עמה יש אמנה להמרת רישיונות נהיגה.
תוספת שתי מדינות כמוצע, שעם אחת מהם האמנה היא מ-2015, לפני שהרישיון הישראלי עבר שינויים, היא מגוחכת ופתטית ולא תורמת שום מידע לאזרחים.
במקום לעדכן את הרשימה בתקנות שאף אחד לא יטרח לאחר מכן לעדכן, אני מציע להקים דף אינטרנט ייעודי בנושא אמנות להמרה ואמנות לנהיגה ושאליו יפנה התיקון המבוקש.

בהתאם, אני מציע לרשום בתיקון:
” את רשימת המדינות עימם יש לישראל אמנות בנושאי הכרה ברישיון הנהיגה לצורכי נהיגה ולצרכי המרת רישיונות נהיגה ניתן לראות בדף האינטרנט בנושא אמנות של משרד התחבורה”
כמובן שמשרד התחבורה נדרש להקים דף שכזה שיכיל את פירוט האמנות וגם קישורים לאמנות עצמן (כדי שניתן יהיה לעיין בתנאי האמנה כפי שהתקנה עצמה אומרת) וחשוב יותר, משרד התחבורה נדרש לתחזק דף זה לאורך זמן, כולל לידע את המדינות הרלוונטיות על כל שינוי שמתבצע ברישיון הישראלי.
דף אינטרנט זה צריך להיות שיתוף פעולה של משרדי המשפטים, החוץ והתחבורה שכולם גם יחד קשורים לנושא אמנות בילטראליות בנושא רישיון נהיגה.

הגיע העת שלציבור הישראלי יינתן מידע מלא, נגיש ושקוף לגבי האמנות הבילטראליות בנושא רישיון הנהיגה ושהמידע לא יוטמע בתקנות שמורכבות מטלאי על טלאי, מסובכות ושאינן נגישות בקלות לאזרחים.

מתחקיר ושאילתות שבצעתי מול משרד המשפטים ומשרד החוץ בנושא אמנות לרישיון נהיגה, עולה כי משרד המשפטים מדווח על 3 אמנות, משרד החוץ בוועדת הכנסת מדווח רק על אמנה אחת (עם איטליה) ואותו משרד החוץ מפרט בכתב שיש 11 אמנות כש־3 מהן (בהן אותה איטליה) הן אמנות שמיועדות לצרכי המרה בלבד.

מרבית האמנות נחתמו לפי שנים רבות ובספק אם הן מעודכנות או אם איזשהו גורם טרח לעדכן את המדינות החתומות על שינויים שבוצעו ברישיון הישראלי.
הערה: טאיוואן וקוריאה מופיעות בין 11 האמנות שמשרד החוץ טען ב־2019 שקיימות בנושא רישיון נהיגה “

Copyright © כל הזכויות שמורות. אין להעתיק בכל דרך ללא קבלת אישור מראש ובכתב

רוצים להגיב? תגובות והערות תתקבלנה בברכה וחלקן אף יפורסם ללא פרטים מזהים.

4 Comments

  1. דפנה ס.

    אני חיה בגרמניה, הרישיון כאן הוא ל-15 שנים וזה מפורסם בכל אתר רשמי של המדינה ושל האיחוד.
    רישיון עד גיל 70 שהמציאו בישראל זה פשוט ספין נטו.
    חבורה של אנשי מקצוע כביכול כולל יועצים משפטיים שפשוט לא יודעים לקרוא, פשוט כך, ושרים שמאכילים אותם במידע מצוץ מהאצבע ולא טורחים לבדוק דבר, חלם, אין מילה אחרת מלתאר את הפארסה הזו כפי שתיארת.
    אני מאחלת לכם שישלחו את אנשי משרד התחבורה לקורס קריאה וכמה שיותר מהר לפני שיגרמו לנזקים נוספים.

    Reply
    • Avi Schneor

      תודה דפנה על התגובה, מה יש להוסיף? תיארת את המצב לאשורו. עצוב, אך כך מתנהלים במחוזותינו.
      פניתי במכתבים לשר הקודם, לשרה הנוכחית, ליועצת המשפטית, לחברי ועדת הכלכלה והכספים ואני מקווה שמישהו מהם גם יקרא את מה שרשמתי, או אפילו יחפש למשל בגוגל Germany driving license validity כדי להיווכח עד כמה בקלות משרד התחבורה ‘מוכר לוקשים’ כפי שאומרים במקום למסור מידע מהימן ונכון.
      לצערי, עד כה ובהתאם לחוסר התגובות והמעשים, עושה רושם שהמהות ממש לא מעניינת אף אחד מהנמענים. עצוב!

      Reply
  2. טלי

    מחקר מקיף ורציני, מקווה שיתייחסו אליו גם ברצינות ומקווה שמבקר המדינה יחשוף את מנגנון החלם שמבזבז את כספינו כבר הרבה שנים.
    אם יסירו את התמונה מרישיון הנהיגה הוא יהפוך לסמרטוט שאפשר לנגב איתו, אז באמת כדאי שיהפכו אותו לנייר שיהיה שימושי ויחסכו לנו המון כסף

    Reply
    • Avi Schneor

      תודה טלי.
      גם אני תקווה שהנושא סוף סוף ייחקר לעומק ויוסקו המסקנות כדי לתקן את הדרך הקלוקלת בה מתנהל נושא זה כבר שנים רבות
      לגבי הסרת התמונה מהרישיון, אני רוצה להאמין שההיגיון יגבר ושמשרד התחבורה יתמודד עם הנושא כמצופה ממנו

      Reply

Submit a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Pin It on Pinterest

Skip to content