14.2.1. בדף משרד התחבורה בנושא רישיון נהיגה בישראל, בסעיף 4 (לצפיה בדף המלא) רשום:
“אזרח ישראלי היוצא מהארץ למדינה אחרת, אינו יכול להסתמך על רישיון הנהיגה הישראלי הקבוע המצוי ברשותו. מובהר בזאת כי אזרחים היוצאים לחוץ לארץ ומעוניינים לנהוג במדינה בה הם מבקרים, חייבים להצטייד ברישיון נהיגה בינלאומי אותו ניתן להנפיק באחת התחנות הפזורות ברחבי הארץ.
יש להחזיק את רישיון הנהיגה הקבוע בצמוד לרישיון הנהיגה הבינלאומי.“

14.3.1. בדף משרד התחבורה בנושא רישיון נהיגה בין־לאומי (לצפיה בדף המלא) רשום:
“רישיון נהיגה ישראלי קבוע (רישיון הפלסטיק) הוא בר תוקף במדינות הבאות:
אוסטרליה, איטליה, אל-סלבדור, ארצות הברית, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הולנד, הונגריה, יוון, נורבגיה, סינגפור, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צ’כיה, צרפת, קוסטה ריקה, קפריסין, שבדיה, שוויץ ותורכיה.”
“לגבי יתר המדינות, יש לבדוק האם הרישיון הישראלי בר-תוקף, או שנדרש לצרף אליו רישיון נהיגה בינלאומי, המונפק באחת מן התחנות ברחבי הארץ כמפורט ברשימה.“

“לתשומת לב היוצאים לחוץ לארץ
בחלק מן המדינות, גם באלה המכירות ברישיון הנהיגה הישראלי, ייתכן שחברות להשכרת רכב מחמירות בנושא. לכן, על כל האזרחים לבדוק באופן פרטני מול חברת ההשכרה במדינת היעד על אודות דרישות הרישיון הנהוגות בה.“

14.4.1. בדף ה’מעטפית‘ בה נשלח רישיון נהיגה לבעליו (לצפיה בדף המעטפית) רשום:
“רישיון זה הוא רישיון בינלאומי המוכר על ידי חלק ממדינות העולם, ויכול לשמש את הנהג הישראלי בעת שהותו במדינות זרות.
טרם יציאתך מן הארץ, מומלץ לבדוק באתר אגף הרישוי באינטרנט האם נדרש נספח רישיון בינלאומי בנוסף לרישיון הקבוע, בהתאם למדינת היעד.“