20. שאלות מתבקשות שיש לשאול, לברר ולחקור

התנהלותו של משרד התחבורה (וגם של משרדים אחרים) בכל הקשור לנושא תאימות רישיון הנהיגה הישראלי וקטגוריות כלי הרכב לתקנה האירופאית, מעלה שאלות רבות וקשות אותן יש לברר, לחקור לעומק ולקבל עליהן תשובות. שאלות כמו:

 20.1. מדוע משרד התחבורה מפר לאורך שנים את החלטות הממשלה בנושא התאימות ולא מקיימן?

20.2. מהן הסיבות שמשרד התחבורה אינו מבצע את ההתאמות המלאות לתקנה האירופאית?

20.3. האם קיימת הנחייה/מדיניות ישירה ו/או עקיפה של ממונה כזה או אחר שלא לבצע התאמה לדירקטיבה האירופאית? ואם כן מדוע?

20.4. מדוע היועצים המשפטיים של משרדי התחבורה, המשפטים והחוץ אינם מתריעים לאורך השנים על הפרת החלטות הממשלה ואינם מצביעים באופן חד וברור על חוסר התאימות לתקנה האירופאית, הן של רישיון הנהיגה הישראלי והן של קטגוריות כלי הרכב המוגדרות בישראל?

20.5. האם נעשתה במשרד התחבורה עבודה מקצועית או דו”ח לבחינת התאימות של הרישיון הישראלי אל מול הדירקטיבה האירופאית? אם כן, מה נעשה עם ממצאי עבודה או דו”ח זה?

20.6. האם קיים במשרד התחבורה או המשפטים מדריך כתוב ו/או מסמך מסודר ומעודכן שמתווה את הכללים והדרישות לביצוע התאמה מלאה (להבדיל מחלקית) של הרישיון הישראלי לתקנה האירופאית?

20.7. האם יש במשרד התחבורה ממונה או אחראי לנושא תאימות הרישיון שמרכז את הנושא במשרד התחבורה אל מול משרדים רלוונטיים אחרים וקבלני משנה שמעצבים ומייצרים את הרישיונות?
אם יש ממונה שכזה, מדוע לא פעל ומדוע לא התריע במשך שנים על חוסר התאימות?

20.8. האם בתוצרים ובדין וחשבון שהוגשו ב־2014 על ידי חברת הייעוץ עדליא, בסיומו של הליך גיבוש מסמכי המכרז שקדם להליך הבקשה לקבלת מידע מקדים RFI עבור מכרז 15/15 לרישיונות החדשים, מופיעה התייחסות כלשהי לדירקטיבה האירופאית בהיבטי תבניות העיצוב ופריטי המידע על גבי הרישיון? במידה וכן, מדוע נושא זה הושמט לחלוטין בהליכים שבאו בעקבותיו? במידה ולא, מה הסיבה שאין התייחסות לנושא זה? בנוסף, מה הייתה העלות של הליך ייעוץ זה?

20.9. מדוע בהגדרות ובביצוע הליך הבקשה לקבלת מידע מקדים RFI 2/15 562828 שנעשה ב־2015 ואשר קדם למכרז 15/15 569878 אין כל התייחסות לדירקטיבה האירופאית בהיבטי תבניות העיצוב ופריטי המידע על גבי הרישיון?

20.10. מדוע בנספח 1 של הליך הבקשה לקבלת מידע מקדים RFI 2/15 562828, נספח שכן מתייחס לדירקטיבה מספר 2006/126/EC, אין כל התייחסות להיבטי וסעיפי הדירקטיבה העוסקים בנושאי תבניות העיצוב ופריטי המידע והפרסונליזציה על גבי הרישיון?

20.11. מדוע במסגרת ביצוע הבדיקה והניסיון להליך הבקשה שעלה כ־1.39 מיליון ₪, לא נבדקו גם התאמות מלאות לדירקטיבה האירופאית בנושאי תבניות העיצוב ופריטי המידע המופיעים על הרישיון?
מדוע הליך זה בוצע בפטור ממכרז בנימוק של “התקשרות דחופה למניעת נזק של ממש“?
בתקנות חובת המכרזים תשנ”ג-1993 מוגדרת בסעיף 3.(2) התקשרות מסוג זה כ: “התקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש, אשר יש להתחיל בביצועה בתוך שני ימי עבודה או פחות, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות כאמור, אם ועדת הפטור המשרדית אשרה זאת“.
מה הייתה הבהילות שנדרשה? איזה נזק בדיוק היה נגרם אילו ההליך היה מתבצע בהליך רגיל?

20.12. מהן הסיבות שלאורך שנים רבות אין הערכות מבעוד מועד להכנה למכרז וליציאה למכרז בטרם מסתיימת תקופת מכרז קיים? האם במשרד התחבורה ו/או במשרדי האוצר והמשפטים מודעים לתופעה חוזרת ונשנית זו? במידה וכן, האם הופקו איזשהם לקחים מכך להמשך? בהקשר זה של חוסר הערכות
כדאי לעיין בדוח שנתי 66א מ־2015 של מבקר המדינה בנושא “התקשרויות עם יועצים ונותני שירותים“

20.13. מדוע בתנאי מכרז ובהסכם עם ספק שזוכה במכרז לא נקבע גם מחיר ו/או מנגנון לעדכון מחיר לתקופת הארכה ו/או הארכות כדי למנוע מצב של אין ברירה והשארת פרצה להעלאת מחיר?

20.14. מדוע בתנאי מכרז 15/15 מספר 569878 שפורסם ב־2015 ושהוביל לשדרוג האחרון לרישיון, לא מוגדרת דרישה להתאמה מלאה לתקנה האירופאית? מדוע דירקטיבה מספר 2006/126/EC כלל אינה מוזכרת במכרז ואינה מופיעה בו כתנאי ו/או הנחיה לביצוע?

20.15. מדוע בנספח ח’ של מכרז 15/15 מספר 569878 הוצגו תבניות גראפיות ישנות שאינן תואמות לתקנה האירופאית?
מדוע לא נעשתה עבודת הכנה גראפית ליצירת תבניות שיתאימו לתקנה האירופאית במלואה?
מדוע נושא הוספת שבב (שהוגדר כאופציונלי בתנאי המכרז) לא נלקח בחשבון? לא בדוגמאות שהוגשו בנספח למכרז ולא בתוצאה שאושרה לביצוע.

20.16. מדוע היצרן שזכה במכרז 15/15 מספר 569878, לא מילא אחר הוראות סעיפי המכרז עצמו?
למשל בנושא תאריך, למשל בנושא שם הרשות שהנפיקה, אפילו לא מילא לכאורה אחר דרישות הגשת המכרז, למשל בנושא הוספה אופציונלית של שבב לרישיון.
במכרז בסעיף 9.5.3 מופיע תת סעיף 9.5.3.4 שיש לנקוב במחיר עבור תוספת השבב, אך בחוזה שנחתם עם היצרן המילה ‘שבב’ אפילו לא מופיעה וכמובן שלא מוגדר מחיר, דבר שמשאיר את המחיר (במידה וידרש שבב) למשא ומתן או לקביעתו לפי המקסימום האפשרי שהוגדר.
מדוע משרד התחבורה, מינהל הרכש והאוצר השמיטו את נושא תוספת השבב האופציונלי מהחוזה שנחתם ואיפשרו בכך קביעת תג מחיר גבוה במידה והנושא יתבקש?

20.17. מדוע משרד התחבורה לא פיקח על היצרן שזכה במכרז, כנדרש במכרז עצמו?
מדוע משרד התחבורה כשקיבל לידיו, אם קיבל, את הדוגמאות לרישיון הנהיגה החדש כמתחייב בתנאי המכרז, לא ביצע ביקורת ראויה ולא מצא לנכון לתקן את הנושאים שלא בוצעו כנדרש?

20.18. מה הייתה בפועל עלות כל השדרוגים, מכרזים והארכות למכרזים שבוצעו בנושא רישיון הנהיגה,
איפיונו והפקתו של רישיון הנהיגה הישראלי החל משנת 1990 ועד למכרז 15/15?

הערה:
עלות שדרוג 2018 ל־3 שנות המכרז היא כ־30.2 מיליוני ₪ ללא מע”מ, וזאת רק לרישיונות הנהיגה. המידע מסתמך על החוזה שנחתם ועל תנאי המכרז. את ריכוז הנתונים ניתן לראות בטבלה השנייה המופיעה במסמך השוואת הנתונים הכספיים.

20.19. מדוע בחוות דעת מקצועית מספר 293748 מתאריך 9.12.2018 (לצפיה במסמך) שנמסרה לוועדת המכרזים, נרשמו ונמסרו פרטים לא נכונים ומטעים?

חוות דעת זו הוצאה על ידי מנהל אגף בכיר שירות רישוי, לצורך נימוק הכוונה להתקשר עם ספק יחיד בפטור ממכרז עבור הנפקת רישיונות נהיגה דחופים בתוך 48 שעות, התקשרות בסכום של 2.03 מיליוני ₪ לתקופה של פחות משנתיים. (עדכון: לפי אתר משרד התחבורה שירות זה החל לפעול החל מ־04.07.2019)

בחוות הדעת רשום:
א. “שירות זה נדרש לטובת שיפור השירות לאזרחים ישראלים היוצאים את הארץ ואינם יכולים לנהוג מחוצה לה ללא אחזקת רשיון נהיגה בר תוקף בכרטיס פלסטיק העונה לתקינה האירופאית ולעיתים בצירוף רשיון נהיגה בין לאומי“.
מדוע מטעים את הוועדה כשברור שרישיון הנהיגה הפלסטי הישראלי איננו עונה לתקנה האירופאית?

ב. המספרים המופיעים בחוות דעת זו סותרים ומעלים שאלות רבות.
הנתונים שנרשמו: מחיר לרישיון דחוף הוא 250 ₪, מספר הרישיונות לייצור מוערך ב־5,000 עד 10,000 בשנה, מחיר מוערך לשנה הוא 937,500 ₪ והמחיר לכל תקופת המכרז הוא 2.03 מיליון ₪, שזהו הסכום שאושר למכרז. תחילת ההתקשרות היא 15.04.2019 וסיומה ב־01.02.2021, ובימים זה 659 ימי התקשרות.
מספרים אלו שפורטו במסמך לא מסתדרים, לא מבחינה הגיונית ולא מבחינה מתמטית:
אם מחלקים את הסכום המוערך לשנה ל־10,000 מקבלים 93.75 ₪ לרישיון. רחוק מ־250 ₪.
אם מחלקים את הסכום המוערך לשנה ב־7,500 (ממוצע) מקבלים 125 ₪ לרישיון, רחוק אף הוא.
רק אם מחלקים את הסכום המוערך לשנה ב־3,750 מקבלים 250 ₪, אך זוהי כמות רישיונות שאינה תואמת לאומדן שנרשם ולכן משהו במספרים שנרשמו אינו נכון ואינו מסתדר.

אם מחלקים את הסכום שהוערך לשנה (937,500 ₪) ב־365 מקבלים סכום ליום של 2,568 ₪, והכפלתו של זה ב־659 שהם מניין הימים לכל תקופת ההתקשרות, מקבלים 1,692,637 ₪ לכל תקופת ההתקשרות, ממש לא 2.03 מיליון ₪ כפי שנרשם במסמך. זוהי תוספת של 20 אחוז.
כיצד ומדוע התווספו עוד 337,363 ₪ לעלות המכרז?
כיצד ועדת המכרזים מאשרת מכרז על בסיס נתונים שגויים? מדוע לא בוצעה ביקורת למספרים?

ג. אפילו התאריכים בחוות דעת זו אינם נכונים. המסמך הינו מתאריך 9.12.2018, אך בתחתית כל עמודיו רשום: “בתוקף מיום 01.01.2010“, כ־9 שנים קודם לתאריך המסמך, הכיצד?

ד. כיצד ועל בסיס אילו נתונים הגיעו במשרד התחבורה לאומדן צורך שנתי של 5,000 עד 10,000 רישיונות דחופים בשנה? האם יש נתונים מוכחים ומתועדים שתומכים באומדן זה?

ה. מדוע צריך בכלל ומה התועלת בשרות ‘דחוף’ כביכול ורק לנמל התעופה בן־גוריון, כש’דחוף’ מוגדר כאספקה בתוך 48 שעות?
לא סביר הרי שנהג הנוסע לחוץ לארץ ימתין 48 שעות לרישיונו בשדה התעופה, ולכן נשאלת השאלה האם פרק זמן זה לא מוריד מהדחיפות ומייתר לחלוטין את הצורך בשירות שכזה?
האם בנתונים אלו לא ניתן היה לחסוך בעלויות ולוותר על העמדה המיוחדת שאמורה לקום בנמל התעופה בן־גוריון? ומה יעשו נוסעים שיוצאים מנמלי תעופה אחרים או מנמלי ים?
מדוע ממציאים שירות לא יעיל, שנראה שאין בו צורך ושמיועד לשרת רק חלק מאוכלוסיית הנוסעים?

20.20. מדוע מוסיפים לרישיון פריטי מידע שאינם מופיעים והם בניגוד לדרישות הדירקטיבה האירופאית?

20.21. כיצד קורה שמחוקקים חוק (בנושא תוספת תאריך לידה עברי לרישיון הנהיגה) ודנים בו בוועדות הכנסת מבלי לקבל ממרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ”מ) חומר רקע על התקנה האירופאית ודרישותיה ומבלי שיועצים משפטיים ויועצים מקצועיים שבקיאים בנושא יבדקו אותו לעומק ויעירו את הערותיהם?

20.22. מדוע משרדי התחבורה, המשפטים והחוץ לא בלמו ולא התנגדו לחוק בנושא תוספת תאריך לידה עברי לרישיון הנהיגה הנוגד את הדירקטיבה האירופאית? (נוגד בכך שמתווסף שדה מידע ללא בקשת אישור מבעל הרישיון ובמיקום לא נכון). מדוע היועצים המשפטיים שאמורים להיות בקיאים בנושא החרישו ואפילו לא העירו על כך שזו תוספת שהיא בניגוד לדירקטיבה?

20.23. בהינתן שהחוק להוספת תאריך הלידה העברי אושר כבר ביולי 2014, מדוע עד היום, כ־11 שנים מאישורו (* נכון ל-2025) ובניגוד לחוק עצמו לא הוקמה מערכת, מקוונת או מנגנון נגיש ויעיל אחר, המאפשרים לאזרחים להודיע בצורה קלה, מהירה ונגישה על אי רצונם לכלול תאריך עברי ברישיונם?

20.24. מדוע ב-2019, בעידן של ‘מהפכה’ בשירות, כפי שמשרד התחבורה נוהג לכנות שינויים וחידושים שהוא מנהיג, במקום להקל על האזרחים, מכבידים עליהם ודורשים את הגעתם הפיסית למשרדי הרישוי לצורך מתן הודעה על אי רצונם שהתאריך העברי יופיע ברישיונם?
(מסתמך על מידע המופיע בכתבה בכלכליסט מה־25.02.2019)

20.25. לאיזה צורך הועבר לאגף הרישוי תקציב של כ־750 אלף ₪ (לפי הפרסום בכלכליסט) בקשר לרישום התאריך העברי, כשפריט זה כבר מופיע בהגדרות המכרז לשדרוג 2018?
אם האזרחים נדרשים להתייצב פיסית במשרד הרישוי, כדי לבקש שנתון זה לא יופיע ברישיונם, ואם לא נבנה מנגנון מקוון או אחר, למה בדיוק יועד ומה נעשה בתקציב זה?

20.26. מדוע במכרז 15/15 מספר 569878 מופיע סעיף 10.2.1.4 המגדיר פריט מידע שהוא בניגוד לדירקטיבה? סעיף זה מורה להוסיף כוכביות בתא התאריך העברי במקרה ובעל הרישיון ביקש שפריט מידע זה לא יופיע. מה היו השיקולים לסימונו של מי שמבקש שלא לכלול תאריך עברי ברישיונו?
מי נתן את ההוראה להוסיף כוכביות במקרה שכזה, כשדרישה שכזו כלל אינה מוזכרת בחוק עצמו?
הכיצד סעיף זה מנוסח במכרז כ: “וולנטרי (מקבל הרישיון יסמן בטופס רש”ל 18 או בטופס חידוש הרישיון, בהתאם לעניין, האם ברצונו שתאריך הלידה העברי שלו יופיע על גבי רישיון הנהיגה. אם לאו תופענה כוכביות בתא הרלוונטי).”, בעוד שהחוק מגדיר שהתאריך העברי יופיע ברישיון כברירת מחדל?

20.27. מדוע לא מפרסמים לציבור כיצד לפעול במידה והוא רוצה לבקש שהתאריך העברי לא יופיע ברישיונו? מדוע בדפי המידע של משרד התחבורה בנושאי רישיון הנהיגה וחידושו אין כל אזכור ומסירת מידע לציבור בנושא הוספת התאריך העברי והאפשרות העומדת לו לבקש שפריט מידע זה לא יופיע?
מדוע בדף המצורף למשלוח רישיון נהיגה לבעליו, אין כל אזכור לנושא ולדרך הפניה לביטול הרישום?

20.28. מדוע הוסיפו קטגוריה (דרגה) בשם A3 עבור אופניים חשמליים שהיא בניגוד לדירקטיבה?
מדוע לא עושים שימוש בקטגוריה AM המוגדרת בדירקטיבה, קטגוריה המיועדת לאופניים חשמליים?
הכיצד דרגה חדשה זו לא מוגדרת ולא מופיעה בתקנות התעבורה ומדוע לא התווספה לרשימת הדרגות בטבלה שבגב הרישיון? (נכון ל־4.2020)

20.29. מדוע ועל בסיס איזה מידע הוחלט לשנות את תקנה 173 ולהאריך את תוקף רישיונות הנהיגה עד גיל 70 וזאת בניגוד לדירקטיבה האירופאית ובניגוד למגמה שמיושמת מ־2013 במדינות אירופה?
האם יש למשרד התחבורה הוכחות לרישיונות עדכניים באירופה שהם בעלי תוקף בלתי מוגבל ו/או עם תוקף עד גיל 70 כפי שהוא טוען שקיימים באירופה?

הערה: בנושא רישיון עד לגיל 70, סעיפים 20.29. – 20.32. להלן, ראו גם עדכונים בפרק 22 בסעיף 22.8 הכוללים תכתובת עם משרד התחבורה.

20.30. כיצד בנושא שינוי תקנה 173 והארכת תוקף הרישיון, התקבלו החלטות ויצאו בהכרזות ובפרסומים על בסיס מידע שאיננו נכון? כיצד קורה שלא הסתמכו על הדירקטיבה וגם לא ביצעו בדיקה בסיסית והצלבת מידע באתרי האיחוד האירופאי לגבי תוקף הרישיונות הנהוגים באירופה, לפני שיצאו בהכרזות ולפני שהוחלט לתקן תקנה בתקנות התעבורה?

20.31. האם בנושא שינוי תקנה 173 והארכת תוקף הרישיון נעשתה בקרה כלשהי מצד היועצים המשפטיים?
אם לא, מדוע? ואם כן, מדוע לא בדקו זאת מול התקנה האירופאית ומול הנהוג במדינות אירופה?

20.32. מדוע משרד התחבורה, בניגוד לחוק תיקון סדרי המינהל, לא השיב תשובה מנומקת לקריאה מפורטת ומנומקת לשר לבטל את תיקון תקנה 173? (לעיון במסמך)
האם גב’ זיזו, מרכזת בכירה (בקרה ושירות) באגף הרישוי, אליה העבירה לשכת השר את הקריאה לצורך בדיקה, האם ביצעה איזושהי בדיקה עניינית בנושא? אם כן, מדוע לא השיבה? מה היו מסקנותיה מהבדיקה?

20.33. מדוע תוקף רישיון הנהיגה הישראלי אינו 10 שנים או 5 שנים במדויק כפי שמוגדר בדירקטיבה וכפי שאף מוגדר בתקנות התעבורה בישראל?
מדוע מקשרים בין תוקף הרישיון לתאריך הלידה? מה ההיגיון לעשות זאת בחידושים הראשונים?
מי החליט לאלץ תקופת תוקף של ‘קצת’ יותר או ‘קצת’ פחות ממה שמוגדר בדירקטיבה וממה שמוגדר בתקנות התעבורה?
האם מזכים את בעלי הרישיון במחיר האגרה היחסי במקרה של תוקף קצר יותר?
האם מחייבים את בעלי הרישיון במחיר האגרה היחסי במקרה של תוקף ארוך יותר?

20.34. מדוע כ־16 שנים (* נכון ל־2025) אחרי פרסום דו”ח תלונות הציבור של משרד התחבורה מ־2009 עדיין לא תוקנו קטגוריות A1, A2 כך שיתאימו לדירקטיבה האירופאית?

20.35. מדוע כ־25 שנים (* נכון ל־2025) מהחלטת הממשלה, לא בוצעה ולא מבצעים רביזיה מקיפה להתאמת כל קטגוריות כלי הרכב שמוגדרות בישראל לתקנה האירופאית?

20.36. מהם המניעים והסיבות העומדים מאחורי הודעות משרד התחבורה לציבור שמעודדות וגורמות לציבור הנהגים לרכוש רישיונות בין־לאומיים?

20.37. מדוע הנוסח שנשלח לבעל רישיון נהיגה על גבי ה’מעטפית’ בה נשלח הרישיון, מכיל מידע לא נכון, מטעה, לא מדויק, מבלבל ואינו מכיל הפניות והנחיות ברורות ומתבקשות?

20.38. מדוע מופיע מספר תעודת הזהות ברישיון הנהיגה הישראלי?
זהו נושא כבד משקל שיש לבחון בהיבטים רבים ובראיה רחבה מבחינה משפטית וזכויות הפרט.
בתקנה האירופאית לרישיון נהיגה אין כל דרישה שמספר תעודת הזהות או מספר מזהה אחר כלשהו (ביטוח סוציאלי, דרכון וכדומה) יופיע ברישיון הנהיגה, למעט מספר ייחודי של רישיון הנהיגה עצמו.
במדינות אירופה, כמו גם במדינות אחרות בעולם, מפרידים בין רישיון הנהיגה שכולל מספר ייחודי המקושר לבעליו, לבין מספרים מזהים אישיים אחרים כמו מספר תעודת זהות או מספר ביטוח סוציאלי.
הדבר נעשה במחשבה מראש ובין היתר מטעמים של שמירה על פרטיות, הגנה על מידע אישי, הפרדה בין רשויות, שמירה על מאגרי מידע ומשיקולי אבטחה ובטיחות. גישה זו גם מיושמת במסמכים רשמיים אחרים כמו למשל ברישיון רכב.

מדוע בישראל פועלים בניגוד לפרקטיקה הנהוגה בנושא זה במרבית המדינות הנאורות בעולם?
מדוע נדרש מספר תעודת זהות ברישיון נהיגה שמכיל כבר מספר ייחודי וגם מכיל כתובת של בעליו?
מדוע לצרכי טיפול מול רשות כלשהי בנושאי נהיגה, כמו משרד התחבורה או המשטרה, חושפים גם נתונים אישיים אחרים על בעל הרישיון שהם נתונים שאינם רלוונטיים לנושא הנהיגה?

מדוע בישראל חשיפת מידע אישי נעשית כל כך בקלות, בגישה מזלזלת ולא מכבדת את אזרחיה בכל הקשור להפרדה בין רשויות, שמירה על זכויות הפרט ושמירה על מידע רגיש ואישי?

האם תוספת מספר הזהות לרישיון הנהיגה אינה עומדת בסתירה ו/או מפירה את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981?

20.39. מה הקשר, אם בכלל, בין התאגידים הפרטיים העוסקים בהנפקת רישיונות בין־לאומיים ו/או בין מי ממנהלי ו/או עובדי תאגידים אלו, לבין משרד התחבורה ו/או לבין מי ממנהליו ו/או עובדיו?
האם קשר כזה, במידה וקיים, אינו מהווה ניגוד עניינים? האם נקי הוא משיקולים זרים? האם נטול הוא מאינטרסים כלכליים ו/או אחרים? האם עומד הוא בכללי מינהל תקין?

20.40. מדוע עובדי משרד התחבורה, כולל הבכירים שבהם, אינם יודעים ו/או אינם מעודכנים שהרישיון הישראלי אינו תואם לאירופאי? מדוע עובדי המשרד מתעקשים ואף רושמים במסמכים רשמיים מידע לא נכון ומייצרים מצג שווא כאילו הרישיון עומד בתקן האירופאי?

20.41. מדוע חלק נכבד מהודעות משרד התחבורה בנושא רישיון הנהיגה שהוא מפיץ לתקשורת, אינן מתפרסמות באתר האינטרנט של המשרד ואינן נגישות לציבור דרך אזורי הפרסומים או החדשות באתר משרד התחבורה? מדוע מעדיפים את טובת התקשורת על פני טובת הציבור וזכותו לקבלת מידע?

20.42. האם קיים מנגנון תיאום בין־משרדי, מובנה ומוסדר בנושאי רישיון הנהיגה וקטגוריות כלי הרכב בין משרדי התחבורה, המשפטים, החוץ והאוצר?
אם לכל אחד ממשרדים אלו יש נגיעה לנושאי הרישיון מבחינת הגדרות, מצב משפטי וחקיקה, תהליכים שקשורים בהפקתו ובשימוש ברישיון בישראל ומחוץ לישראל, אזי מן הראוי שיתקיים הליך עבודה מסודר ותקין הכולל שיתוף פעולה והחלפת מידע בין הגופים. מצופה שיהיה מנגנון תיאום בין המשרדים עם הגדרות ברורות לנושאים המשותפים, תחומי הפעילות וקביעת הגוף בעל הסמכות לקבלת החלטות במקרה של חילוקי דעות.

20.43. האם משרד התחבורה או משרד אחר, קיבל אי פעם והאם יכול הוא להציג מסמך רשמי מהועדה האחראית על רישיון הנהיגה באיחוד האירופאי המאשר שרישיון הנהיגה הישראלי תואם לתקנה האירופאית מספר 2006/126/EC?
האם נעשתה אי פעם פניה לוועדה זו כדי להתייעץ ולהבין מה נדרש לעשות כדי להגיע לתאימות מלאה?
אם נעשתה פניה שכזו, מה הייתה התשובה ומה נעשה בנדון?

הערה: לפי תחקיר שערך “שקוף” בנובמבר 2019,  נמסר ממשרד התחבורה שאין מסמך שכזה. ראו בפרק 22.

20.44. אמנות והסכמים עם מדינות.
מדוע משרד החוץ, המשפטים והתחבורה אינם מתואמים בנושא האמנות וההסכמים?
מדוע חלק מהאמנות מנוסחות רק לצורכי המרה וחלק אחר באופן כללי?
מדוע מידע על האמנות שנחתמו אינו מפורסם ואינו נגיש לציבור?

מרבית האמנות נחתמו לפני שנים רבות. האם הן מעודכנות? האם מדינת ישראל עדכנה אי פעם את המדינות החתומות על שינויים שבצעה לאורך השנים ברישיונות? האם יש מנגנון מסודר לנושא זה?

20.45. בהינתן המצב הנוכחי ולאור העובדה כי הרישיון הישראלי אינו תואם לתקנה האירופאית, מדוע לא יחדל משרד התחבורה באופן מיידי מפרסומיו המטעים והלא נכונים?
מדוע לא יתקן את כל דפי המידע באמצעי התקשורת השונים ובדפי המידע אותם הוא שולח לציבור בעלי רישיון הנהיגה?
מדוע לא יפרסם את האמת ויודיע לציבור באופן ברור וחד-משמעי כי הרישיון הישראלי
אינו תואם לתקנה האירופאית לרישיון נהיגה?
(אינו תואם ל’תקן האירופאי‘ כפי שמשרד התחבורה נוהג לכנות את התקנה האירופאית).