להלן מדגם קטן של פרסומים בתקשורת ובפרסומים אחרים מ־2013 ואף לפני כן, המצביעים על חוסר התאימות ועל הכאוס השורר בנושא:

8.4.1. nrg מעריב מה־17.4.2013 בנושא “3.7 מיליון ישראלים לא רשאים לנהוג במדינות האיחוד” רושם: (לצפיה בעמוד הכתבה)
“כעת מסתבר שבגלל טעות של אנשי המשרד הותאם רישיון הנהיגה הישראלי החדש לתקנות מעבר שחלו באירופה לקראת האימוץ של רישיון אירופי אחיד, והן לא תואמות את התקנות החדשות.”
וגם: “במשרד התחבורה לא סיפקו למעריב כל אסמכתה שלפיה אפילו ערב השינוי הייתה הכרה אירופית ברישיון שלנו, ומפרוטוקולים של ועדת הכלכלה עולה שגם שם סברו שמדובר בשיטה אשר מבוססת אך ורק על הדימיון בין הרישיון הישראלי לאירופי.”

8.4.2. TheMarker מה־25.11.2013 בנושא: “משרד התחבורה ממליץ: קחו רישיון נהיגה בינלאומי לאירופה” רושם: (לצפיה בעמוד הכתבה)
“למרות הרפורמות בדרגות הרישוי, משרד התחבורה ממליץ לישראלים להוציא רישיון נהיגה בינלאומי לפני נסיעה לאירופה. הרפורמה, שהתרחשה לפני 6 שנים, נועדה להתאים את הדרגות בישראל לאלה שבאירופה. אלא שבדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת, התברר כי בינתיים חלו שינויים באירופה והוצאו רישיונות בדרגות אחרות, כך שלא ברור אם אפשר להשתמש ברישיון הישראלי. נשיא ממס”י, יצחק מילשטיין, אמר בדיון כי יש מדינות באירופה שלא מכבדות את הרישיון הישראלי.”
וגם:
“…ח”כ דוד צור (התנועה), מ”מ יו”ר הוועדה, אמר כי הדברים מנוגדים למה שהציג המשרד בפני הוועדה בעבר, כשביקש את האישור לפורמט הרישיון החדש. הרישיון החדש הוצג בשעתו לוועדה ככזה שיתאפשר השימוש בו בחו”ל, ולכן נהגים רבים לא מצטיידים ברישיון בינלאומי. צור קרא למשרד התחבורה לא להסתיר את המידע החשוב הזה באתר האינטרנט של משרד התחבורה ולפרסם אותו לציבור.”

8.4.4. פרוטוקול מספר 120 מישיבת ועדת הכלכלה מיום 25.11.2013
עיון בפרוטוקול החל מסוף עמוד 28 מצביע על חוסר התאימות ברישיון ובקטגוריות הרכב.
תשובתה של גב’ חוה ראובני (סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים) בעמוד 31, (לצפיה בעמוד המלא) מפתיעה למדי, עומדת בסתירה מוחלטת להחלטות הממשלה ומצביעה על הילך הרוח במשרד התחבורה בנושא תאימות הרישיונות:
” אותו סעיף באמנת וינה שאני הקראתי שמכוחו אנחנו מכירים ברישיונות מכל מדינות העולם, על אותו סעיף חתומות מדינות אירופה. אנחנו לא חלק מהאיחוד האירופי, אנחנו לא מחויבים להתיישר לפי התקינה האירופית. ואנחנו בוחרים לעשות את זה ומשתדלים להישאר צמודים אליהם, אבל הם מחויבים להכיר ברישיונות שלנו בדיוק כמו שהם מכירים ברישיונות נהיגה מנמיביה ומברזיל ומסרי-לנקה.“

8.4.5. פרוטוקול מספר 157 מישיבת ועדת הכלכלה מיום 30.12.2013
עיון בפרוטוקול מגלה אף הוא את הכאוס ואי הבהירות בנושא תאימות הרישיון הישראלי אל מול התקנה האירופאית.
בעמוד 17 שבפרוטוקול (לצפיה בעמוד המלא) ניתן למצוא הודאה מפורשת של מנהלת מחלקת קשרי חוץ וזרים – קונסולרית, משרד החוץ, אשר מודה שלישראל יש הסכם בילטראלי להכרה ברישיון הנהיגה
רק עם מדינה אחת, איטליה.

פרוטוקולים אלו הם רק דוגמאות אחדות מיני רבות לפרוטוקולים רבים בנושא תקנות התעבורה שלאורך שנים רבות ניתן לקרוא ולהבין מהם על בלבול רב, אי מילוי החלטות ממשלה וחוסר הבנה בכל הקשור לדירקטיבה האירופאית ששוררים בקרב גורמי מקצוע, מקבלי ההחלטות ואחרים.
ניכרת מגמה של הצגת פעילות שהיא כביכול בהתאם לתקנה האירופאית אך בו בעת מבצעים שינויים ותיקונים שהם ייחודיים ובניגוד לתקנה האירופאית. פועלים במשך שנים בשיטה של טלאי על טלאי ובניגוד להחלטת הממשלה משנת 2000 לשינוי תקינת הרכב והרישוי הישראלית ואף בניגוד להחלטת ממשלה 156 משנת 1999 (לצפיה בהחלטת הממשלה) האומרת בין היתר:
“1. להטיל על שר התחבורה לפעול להשוואת התקינה הישראלית במלואה לתנאי התקינה של השוק האירופי המשותף או של ארה”ב, לא יאוחר מיום 31.11.99“.