לצורך הוכחת הטענות לאי התאימות לתקנה האירופאית, נלמדו ונבדקו הגדרות התקנה האירופאית, נסקרו רישיונות נהיגה של מדינות שונות באירופה וכל אלו הושוו אל מול רישיון הנהיגה הישראלי בגרסתו האחרונה שמונפקת החל ממרץ 2018 וגם אל מול גרסתו הקודמת של רישיון הנהיגה הישראלי שהונפקה עד שנת 2018.

השוואת מראה חזית רישיון הנהיגה האירופאי לעומת רישיון הנהיגה הישראל.

השוואת מראה גב רישיון הנהיגה האירופאי לעומת רישיון הנהיגה הישראלי.

סעיף זה מפרט את פריטי הדירקטיבה ומספרם, הנדרשים להופיע בחזית הרישיון:

9.1.1. הכיתוב “Driving Licence” כולל כיתוב בשפת המדינה.
9.1.2. שם המדינה – אופציונלי.
9.1.3. אותיות כינוי שם המדינה. מודפס בנגטיב במלבן כחול. לפי התבנית, מיקומו מעל לתמונה.
9.1.4. שדה 1 – שם משפחה.
9.1.5. שדה 2 – שם נוסף (פרטי).
9.1.6. שדה 3 – תאריך לידה ומקום הלידה.
9.1.7. שדה 4a – תאריך הוצאה, תחילת תוקף של הרישיון. (קרי תאריך הוצאת הכרטיס הפלסטי)
9.1.8. שדה 4b – תאריך פקיעת תוקף הרישיון. (קרי תאריך פקיעת התוקף של הכרטיס הפלסטי)
בדירקטיבה מוגדרת בפרק 7 סעיף 2 תקופת תוקף הרישיון בהתאם לדרגות הקטגוריות של בעל הרישיון. תקופת התוקף שהוגדרה בדירקטיבה נקראת Administrative validity.
היא נכנסה לשימוש החל מ־19.1.2013 ואורכה:
לדרגות בקטגוריות AM, A1, A2, A, B, B1, BE   :  10 שנים, או עד 15 שנים.
לדרגות בקטגוריותC, CE, C1, C1E, D, DE, D1, D1E   :  5 שנים.
רישיון של נהג חדש יכול להיות לתקופה קצרה יותר, בהתאם לקביעת המדינה המנפיקה.
9.1.9. שדה 4c – שם הרשות המנפיקה. יכול גם להופיע בגב הרישיון.
9.1.10. שדה 4d – מספר לצרכים אדמיניסטרטיביים, אך שונה משדה 5.
9.1.11. שדה 5 – מספר הרישיון.
9.1.12. שדה 6 – תמונת בעל הרישיון.
9.1.13. שדה 7 – חתימת בעל הרישיון.
9.1.14. שדה 8 – כתובת מגורים קבועה או כתובת דואר של בעל הרישיון (אופציונלי).
9.1.15. שדה 9 – פירוט קטגוריות כלי הרכב שמאושרות לבעל הרישיון לנהוג בהן.
9.1.16. רקע החזית – צריך להכיל בגוון ורוד (כשהעיצוב לא מוגדר) את הכיתוב
European Communities model בשפת המדינה המנפיקה וכן את הכיתוב Driving Licence במספר שפות כפי שמוגדר בדירקטיבה בעמוד L 403/30 בסעיף 3e.

9.2.1. כיתוב “רישיון נהיגה Driving Licence” – תקין
9.2.2. שם המדינה – “מדינת ישראל STATE OF ISRAEL” – תקין.
9.2.3. אותיות כינוי שם המדינה – חסר. הכיתוב”IL” מופיע בגב במקום בחזית ואינו במלבן כחול כנדרש.
במיקום המיועד לכינוי (ברישיון המשודרג) מופיע לוגו המשרד שאינו רלוונטי כלל ובניגוד לתקנה.
9.2.4. שדה 1 – שם המשפחה – תקין.
9.2.5. שדה 2 – שם פרטי – תקין.
9.2.6. שדה 3 – תאריך ומקום לידה. חסר רישום של מקום הלידה שאמור להיות בלועזית, או
בלועזית ועברית.
9.2.7. שדה 4 – זהו שדה נתונים חדש שלא מופיע בדירקטיבה, זו ‘המצאה’ ישראלית.
שדה זה נוצר עבור הוספת תאריך הלידה העברי. (מופיע בתמונה בפרסום לרישיון המשודרג).
אין שדה כזה בדירקטיבה!
אין בדירקטיבה האירופאית שדה שנקרא 4, יש ארבעה שדות הנקראים: 4a, 4b, 4c, 4d.
תוספת שדה זה מיועדת לענות לחוק לתיקון פקודת התעבורה (מ’ 110) התשע”ד-2014 שהתקבל בכנסת ב־21.7.2014 (לצפיה במסמך החוק). חוק זה מחייב את הוספת תאריך הלידה העברי לרישיון. החוק מחייב את הוספת תאריך הלידה העברי לרישיון כברירת מחדל, אך בעל רישיון רשאי להודיע כי אינו מעוניין שהתאריך העברי יופיע ברישיונו, בדרך שתורה רשות הרישוי.

הערה: נכון ליום כתיבת המסמך, רשות הרישוי לא פרסמה ברבים על כל דרך לעשות זאת.
במקום להוסיף את המידע הייחודי הנוסף, קרי תאריך הלידה העברי, כחלק משדה 3 שהוא שדה תאריך הלידה ומקום הלידה, וללא מספור לשדה התוכן, או בשדה מספר 14 בגב הרישיון, שדה שמיועד למידע נוסף, המציאו שדה חדש בחזית שנקרא 4, שדה שלא קיים ובניגוד לדירקטיבה.

בנוסף, לפי מכרז 15/15 מספר 569878 להנפקת הרישיונות, בסעיף 10.2.1.4 (שמפורט בהמשך), במקרה בו יודיע בעל רישיון על אי רצונו שהתאריך העברי יופיע ברישיונו, ירשמו כוכביות במקום התאריך העברי וזאת בניגוד להנחיות הדירקטיבה ובניגוד לחוק לרישום תאריך הלידה העברי.

9.2.7.1. מומלץ לעיין בפרוטוקול מספר 305 מ־11/06/2014 – בהכנה לקריאה הראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה בו חלק מהמשתתפים שואלים לגבי תאימות לרישיון האירופאי והזלזול לכאורה המשתמע מהתשובות לגבי תאימות בין־לאומית וליכולת קריאת הרישיון הישראלי על ידי גורמים מחוץ לישראל. אחד המשפטנים מנמק ונתלה באמנת וינה שאינה רלוונטית כלל לנושא וכורך אותה יחד עם הדירקטיבה האירופאית באופן שמעלה ספקות ותהיות לגבי מידת הבנת הנושא והבנת החלטות הממשלה על ידי מי שאמורים להיות מומחים בנושא זה.
(לצפיה בעמוד 7 מתוך הפרוטוקול)

הערה: המצוטטים בפרוטוקול, עו”ד חוה ראובני – סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה ועו”ד דרור וגשל – ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקלי), משרד המשפטים.

9.2.7.2. מומלץ לעיין גם בפרוטוקול מס’ 337 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה מה־09 ביולי 2014 כדי להיווכח שנציגי משרד התחבורה, המשפטים והחוץ לא ביצעו בדיקה מעמיקה ולא התייחסו באופן מקצועי וענייני לחוסר התאימות לדירקטיבה האירופאית.
לא הוגשה בקשה לרביזיה (כפי שאיפשר ממלא מקום יושבת הראש) ולא נערך דיון נוסף בסעיפים אלו ובכך נציגים אלו שאמורים להיות מקצועיים ושומרי הסף בנושא, סללו למעשה את הדרך לאישור החוק בקריאה שניה ושלישית.
בנוסף, מעיון בפרוטוקול המלא ואף מעיון בעמוד 9 מתוך הפרוטוקול ניתן ללמוד כי נציגי המשרדים ויו”ר הוועדה מודים בכך שנושא חוסר התאימות מכביד על הציבור וגורם לו לבלבול רב.

הערה: המצוטטים בפרוטוקול, עו”ד יערה למברג – משרד המשפטים, אורטל אלבז – האגף הקונסולרי, משרד החוץ.

9.2.7.3. כלכליסט מה־25.02.2019 בנושא: “בקרוב: תאריך לידה עברי ברישיון הנהיגה“ (לצפיה בעמוד הכתבה) רושם כי במכתבו של מר אפי רוזן, מנהל בכיר באגף הרישוי, המופנה לבכירי המשרד, רשום:
“החל מ־1 במרץ יירשם גם תאריך הלידה העברי של נהגי ישראל ברישיון הנהיגה, לצד התאריך הלועזי.“
הערה: החוק לרישום התאריך העברי התקבל ב־2014 ויושם רק החל מיוני 2019.

עוד רשום בכתבה כי במכתב נאמר גם:
“… ומדגיש כי כל אזרח ישראלי שיחפוץ יוכל לסור אל סניף משרד הרישוי הסמוך למקום מגוריו ולבקש מחיקה של תאריך הלידה העברי מן הרישיון.”

במקום להקל בנטל על האזרחים, מכבידים עליהם ומוסיפים בירוקרטיה, מטרטרים ושולחים אותם להתייצב פיסית במשרד הרישוי העמוס לעייפה ושידוע בתורים הבלתי נגמרים בו.
במילים אחרות, מכבידים במכוון בבירוקרטיה והופכים אותה לבלתי אפשרית כדי למנוע מהאזרחים לבקש את הסרת פריט זה מרישיונם, והיה ויבקשו, מענישים ומסמנים אותם בסימון מיוחד.

בנוסף, “…ולבקש מחיקה…” הוא מידע שעומד בסתירה לתכתיב במכרז, סעיף 10.2.1.4 המורה לסמן בכוכביות במקרה שכזה, ממש לא מחיקה.

בכתבה מצוין שמהלך זה עלה כ־750 אלף ₪. נתון מעניין לכשעצמו בהתחשב שפריט מידע זה הוגדר בתנאי המכרז לשדרוג הרישיון הנוכחי ובכך שלא נבנה כנראה כל מנגנון לצורך זה.

9.2.8. שדה 4a – תאריך הוצאה, תחילת תוקף הרישיון – תקין.

9.2.9. שדה 4b – תאריך פקיעת תוקף הרישיון – לא תקין.
א. לא תקין אם תקופת התוקף תשתנה בהתאם לכוונת משרד התחבורה, כפי שמפורט להלן.
ב. לא תקין גם בהיבט של משך תקופת התוקף הנהוגה כיום. ראו סעיף 9.2.9.7. בהמשך.

9.2.9.1. ב־20.7.2017 פרסם משרד התחבורה ‘המצאה’ ישראלית נוספת, הקשורה לשדה 4b:

בהודעה של משרד התחבורה מה־ 20.7.2017 שפורסמה באתר משרד התחבורה (לצפיה בהודעת משרד התחבורה) וגם פורסמה בדף הפייסבוק הרשמי של המשרד (לצפיה בהודעה שפורסמה בפייסבוק) עם הכותרת:
“מהפכה בשירותי הרישוי. כמו באירופה: רישיון נהיגה עד גיל 70 לכלי רכב פרטיים ואופנועים“, מודיע משרד התחבורה ורושם כי:
“הארכת תוקף רישיון הנהיגה עד לגיל 70. השר כץ החליט כי רישיון הנהיגה המונפק לכלי רכב פרטיים ואופנועים, יהיה בתוקף עד לגיל 70, במקום חידוש רישיון אחת ל־10 שנים כיום. לאחר גיל 70 יחודש הרישיון מדי 5 שנים עד גיל 80. לאחר מכן הרישיון יחודש בכל שנתיים, כנהוג כיום. בכך, עתידה ישראל להצטרף למדינות רבות באירופה, בהן מונפקים רישיונות נהיגה לתקופה בלתי מוגבלת ,כמו למשל גרמניה, צרפת ובלגיה, או עד גיל 70 כמו באנגליה, דנמרק ופינלנד.”

9.2.9.2. ב־6.3.2018 ההודעה המדוברת עולה מדרגה והופכת באופן רשמי לתזכיר טיוטה לתיקון התקנה.
באתר החקיקה הממשלתי (בגלגולו הקודם: ‘אתר קשרי ממשל’) פורסם רשמית תזכיר טיוטה לתיקון תקנות התעבורה, תיקון תקנה 173.
(לצפיה במסמך התזכיר , לצפיה בתוצאות החיפוש כפי שנראה בזמנו באתר קשרי ממשל וכפי שנראה (נכון למאי 2020) באתר החקיקה הממשלתי.

לקרוא ולא להאמין! פרסום ותיקון תקנה שמבוססים על מידע לא נכון, על חוסר הבנה של הדירקטיבה ובניגוד גמור והפוך למגמה שנהוגה ומיושמת באירופה החל מ־2013.

9.2.9.3. לפי הדירקטיבה האירופאית, פרק 7 סעיף 2, תוקף הרישיון (תוקף הכרטיס הפלסטי) הוא 10 (או עד 15) או 5 שנים בהתאם לקטגוריות המאושרות לבעל הרישיון.
מדינות שברישיונות ישנים שלהן היה תוקף ארוך ו/או ללא הגבלה, עברו לתוקף מוגבל ברישיונות החדשים שמונפקים החל מ־2013 והתאימו עצמם לדירקטיבה.

הרציונל שעמד מאחורי החלטה זו הוסבר כבר ב-2003 בדיוני הנציבות האירופאית לקראת קבלת הדירקטיבה, שנים לפני שהתקבלה ושנים לפני תחילת יישומה. והנימוק היה:

“…the regular renewal of the document will limit the extensive possibilities of fraud that exist today by making it possible to update the anti-fraud protection of all licences as well as the holder’s photograph. “

9.2.9.4. להלן פירוט תקופת תוקף רישיונות בחלק מהמדינות המוזכרות בפרסום של משרד התחבורה, מדינות שמשרד התחבורה רשם לגביהן שהתוקף בהן הוא כביכול: “לתקופה בלתי מוגבלת“:

תוקף הרישיון בגרמניה הוא 15 שנים. ראו פירוט באתר האיחוד האירופאי. (לצפיה במסמך)

תוקף הרישיון בצרפת הוא 15 שנים. ראו פירוט באתר האיחוד האירופאי. (לצפיה במסמך)

תוקף הרישיון בבלגיה הוא 10 שנים. ראו פירוט באתר האיחוד האירופאי. (לצפיה במסמך)

את תוקף הרישיונות במדינות אירופה אפשר לראות באתר זה של האיחוד האירופאי. (לצפיה במסמך)

9.2.9.5. הודעות אלו בשם השר ומטעם משרד התחבורה, כמו גם פרסום תזכיר הטיוטה לתיקון התקנה, תמוהים, מתבססים על מידע ופרטים לא נכונים, עומדים בסתירה מוחלטת לדירקטיבה ובניגוד למה שנעשה בפועל באירופה ומקורם בטעות ו/או בחוסר הבנה מהותי של הדירקטיבה האירופאית. בעוד שבאירופה הוחלט על מגמה הפונה מכיוון של תקופת תוקף ארוכה לכרטיס, לכיוון של תוקף מוגבל ל־5, 10 או עד 15 שנים, הרי שבישראל החליטו ללכת בדיוק הפוך, להאריך את תוקף הכרטיס, זאת בניגוד מוחלט להוראות הדירקטיבה האירופאית ובניגוד לפרקטיקה הנהוגה במדינות אירופה.
החלטה זו, במידה ותמומש ובמידה והתיקון לתקנה יאושר, תוסיף עוד פרט משמעותי לחוסר התאימות של הרישיון הישראלי אל מול התקנה האירופאית.

9.2.9.6. הסברים נוספים לנושא משך תקופת תוקף הרישיון:

הסבר אפשרי לטעות ולמידע השגוי העומדים בבסיס הטיוטה והפרסומים לתיקון תקנה 173, יתכן ונבע מחוסר הבנה של הדירקטיבה, מבנה הרישיון האירופאי ושל הפריטים המופיעים בו.
ברישיון הנהיגה האירופאי יש שני זוגות של שדות תוכן בהן מצוין תאריך תוקף,
כשתאריך (במקור: “date”) משמעותו הוא ציון של יום וחודש ושנה.

לכל זוג של שדות תוכן יש משמעות שונה:
זוג ראשון של שדות תוכן, מופיע בחזית הרישיון ונקרא administrative validity.
אלו שדות התאריך של תוקף הרישיון, של תוקף הכרטיס הפלסטי:
– שדה 4a מיועד לתחילת תוקפו של הרישיון, כלומר תחילת תוקפו של הכרטיס הפלסטי.
– שדה 4b מיועד לסיום תוקפו של הרישיון, כלומר סיום תוקפו של הכרטיס הפלסטי.
הדירקטיבה מכתיבה תקופת תוקף של 5, או 10, או עד 15 שנים, או פחות לנהג חדש.

זוג שני של שדות תוכן, מופיע בגב הרישיון.
אלו שדות התאריך של תוקף ההרשאה לשימוש בקטגוריה (תוקף ה’טסט’):
– בטור 10, לכל שורה של קטגורית רכב, יש לציין את תאריך ההוצאה הראשונית של קטגוריה זו. (זהו תאריך הוצאת ההסמכה לקטגוריה הספציפית, קרי תאריך ה’טסט’)
– בטור 11, לכל שורה של קטגורית רכב, יש לציין את תאריך סיום התוקף לקטגוריה זו.
נתון זה משתנה ממדינה למדינה ובחלקן הוא עד גיל 50 או עד גיל 70 של מחזיק הרישיון.

אין כל קשר בין תקופת תוקף הרישיון (המצוינת בחזית וקובעת מתי יש לחדשו),
לבין תקופת תוקף ההסמכה לכל קטגוריה של כלי רכב שמצוינת בגב הכרטיס.
אלו שתי תקופות השונות זו מזו אשר מציינות תוקף של שני נושאים שונים.

הערות:
א. בפורטל Driving license models של האיחוד האירופאי (נכון ליום כתיבת המסמך), במספר מועט של מדינות האיחוד, בלגיה, לוקסמבורג, הממלכה המאוחדת (שפרשה מהאיחוד) וליכטנשטיין (שאינה חברה מלאה באיחוד), המידע המופיע בדף הראשי שלהן לגבי תקופת תוקף הרישיונות חסר ו/או לא מפורט דיו.
גם אם יוצאים מנקודת הנחה שעל בסיס פרסומים בודדים אלו הסתמך התיקון לתקנה 173, הרי שהיה חובה לבדוק ולהצליב את המידע עם מקורות אחרים באיחוד האירופאי, דבר שהיה מציג מיד את המידע הנכון והעדכני לגבי תוקף הרישיונות במדינות אלו.

בכל מקרה, חובה היה להסתמך על הדירקטיבה בלבד, להתייחס אליה ורק אליה כאל המקור המהימן ובשום מקרה לא להסתמך על פרסום זה או אחר, במידה ואכן הסתמכו עליו.

ב. תנאי בסיסי לכריית נתונים ולשימוש בהם הוא הבנת הנקרא. כשרשום באתר האיחוד האירופאי, למשל בדף של פינלנד (שמשרד התחבורה טוען שתוקף הרישיון בה הוא עד גיל 70), רשום שם:
“ Until 70: 15 years;”, ובתרגום: עד 70: 15 שנים; (שימו לב לסימוני הפיסוק במקור!). משמעותו של משפט זה הוא: עד גיל 70 תוקף הרישיון הוא 15 שנים, כלומר שיש לחדשו כל 15 שנים.
בשום דרך אין לפרש נתון זה כאילו תוקף הרישיון בפינלנד הוא עד גיל 70 ללא צורך בחידושו כל תקופה, כפי שמציג זאת משרד התחבורה הישראלי באופן לא נכון ומטעה.

ג. חיפוש סטטוס תיקון תקנה 173 באתר וועדות הכנסת ובאתר קובץ התקנות לא העלה תוצאות. מכאן, לא ברור האם הטיוטה עברה כבר לדיון כלשהו בוועדה או האם היא עדיין בסטטוס טיוטה.

ד. בתאריך 28.4.2019 הוגשו השגותיי לטיוטת התיקון לתקנה 173 באתר קשרי ממשל.
בתאריך 4.6.2019 הגיעה תשובה לקונית ולא מנומקת מלשכת היועצת המשפטית של משרד התחבורה בה נכתב: “…הדברים ישקלו במסגרת קבלת העמדה הסופית לגבי התקנות“.

ה. בתאריך 28.04.2019 נשלחה במייל קריאתי הדחופה לשר התחבורה ישראל כ”ץ לבטל את הכוונה לתיקון תקנה 173. המכתב הועבר ב־29.4.2019 מלשכת השר לבדיקתה של גב’ ימית זיזו, מרכזת בכירה (בקרה ושירות), באגף הרישוי. זו לא טרחה להשיב במסגרת 45 הימים המוקצים לכך בחוק (וגם לא עד ליום פרסום פוסט זה באפריל 2020). גם משלוח מייל תזכורת שנשלח ב־13.6.2019 ללשכת השר ולרכזת פניות הציבור בבקשה לבירור הפנייה לא הניב כל תשובה מלשכת השר, אפילו לא אישור קבלת הבקשה לבירור.
לפיכך ובהתאם לחוק תיקון סדרי המינהל, ניתן לראות בכך סירוב לבקשה ללא מתן נימוקים.

ו. בתאריך 12.01.2021 נשלחה במייל קריאתי הדחופה לשרת התחבורה מירי רגב לעצור את הרפורמה לרישיון נהיגה עד גיל 70.
הנושא עלה שוב לאחר שאושר בוועדת הכספים ב־8.12.2020 תיקון לתעריפי אגרות הרישיון בהקשר של עד גיל 70 וזאת מבלי שסעיף 173 בתקנות התעבורה נדון או תוקן בוועדת הכלכלה כנדרש, ובעקבות פרסומים שונים על כוונת המשרד ליישם את רפורמת רישיון עד גיל 70 עד לאוקטובר 2021.
ראו פרק 22 עדכונים בנושא.

ז. בתאריך 05.09.2021 נשלחה במייל קריאתי הדחופה לשרת התחבורה מרב מיכאלי לעצור את הרפורמה לרישיון נהיגה עד גיל 70.
בפוסט שהעלתה לפייס השרה מדווחת על המתנה ההזויה שהיא מעניקה לנו לכבוד החג והשנה החדשה בדמות הרפורמה ההזויה הזו.
עצוב ללמוד כי השרים והשרות אינם לומדים את החומר עליו הם מופקדים וכל מה שחשוב להם זה ספין תקשורתי, גם אם מתבסס על ‘עובדות’ שיקריות.

9.2.9.7. תקופת התוקף של רישיון הנהיגה הישראלי בתקופות החידוש הראשונות היא בערך 10 שנים, או בערך 5 שנים ולא מספר שנים מדויק כנדרש.

תוקף כזה הוא בניגוד לדירקטיבה ואף בניגוד למה שמוגדר בתקנות התעבורה בישראל.
מדוע תקופת תוקף של בערך?
משרד התחבורה החליט להצמיד את תאריך סיום תוקף הרישיון לתאריך הלידה, וכך בחידוש הרישיון מוסיפים או גורעים ימים ואף שבועות וחודשים ממשך תוקפו של הרישיון, כדי לגרום לכך שתאריך החידוש יהיה חופף ליום תאריך הלידה.
נמצאו למשל רישיונות עם תוקף של 9 שנים ו־4 חודשים ו־22 ימים, או רישיון עם תוקף של 10 שנים ו־1 חודש ו־9 ימים ועוד.
גישה שכזו לא מיושמת כלל ברישיונות של מדינות אירופה. באירופה 10 שנים זה בדיוק 10 שנים ולא בערך, לא קצת יותר ולא קצת פחות.
הקשר בין תאריך הלידה לסיום תקופת התוקף של רישיון הנהיגה יכול להיות מוסבר אך ורק עבור תקופת החידוש האחרונה בטרם הגיעם של בעלי הרישיון לגיל 60 או 70, ששם יש דרישה לביצוע בדיקה רפואית כתנאי לחידוש. אין לקשר שכזה כל הצדקה וכל הגיון שיתקיים גם בתקופות חידוש שקודמות לכך, כפי שנעשה ברישיון הישראלי.

הערה: לא נבדק האם מחיר האגרה שנגבה בפועל הוא יחסי לתקופה מקוצרת ו/או מוארכת.

9.2.10. שדה 4c – שם הרשות המנפיקה – שדה חסר.
אין רישום של הרשות המנפיקה. לא בחזית ולא בגב.

9.2.11. שדה 4d – לצרכים אדמיניסטרטיביים, אך שונה משדה 5 – לא תקין
– ברישיון המשודרג מופיע בו מספר תעודת הזהות בתוספת ID (שלא אמורים להופיע כלל).
– ברישיון הישן מופיע בו מספר הרישיון במקום שיופיע בשדה 5.

9.2.12. שדה 5 מספר הרישיון
– ברישיון המשודרג מופיע בשדה זה מספר הרישיון – תקין.
– ברישיון הישן מופיע בו מספר תעודת הזהות (שלא אמור להופיע כלל) במקום מספר הרישיון.

9.2.13. שדה 6 תמונה – תקין.

9.2.14. שדה 7 חתימת בעל הרישיון – שדה חסר. אין חתימה של בעל הרישיון.

9.2.15. שדה 8 כתובת מגורים/דואר – מופיע רק בעברית ולא בלועזית כנדרש, או בלועזית ועברית.

9.2.16. שדה 9 פירוט קטגוריות כלי הרכב המאושרות לבעל הרישיון – תקין.

9.2.17. בנוסף, ובניגוד לדירקטיבה, מופיע מספר תעודת הזהות המלא פעם אחת ופעמיים מופיעות ארבע הספרות האחרונות של מספר תעודת הזהות.

9.2.18. בנוסף, ובניגוד לדירקטיבה, מופיעות כטקסט בעברית מגבלות שונות, כשהן אמורות להופיע בגב הרישיון כמספרי קוד בלבד שתואמים לסעיפי המגבלות כמפורט בדירקטיבה.

9.2.19. רקע הרישיון הישראלי לא תואם כלל את הדרישות בדירקטיבה כפי שמופיע בסעיף 3e בדירקטיבה. אין כל התייחסות ברישיון הישראלי לכיתובים הנדרשים להופיע ברקע וגם לא לגוון.

סעיף זה מפרט את פריטי הדירקטיבה ומספרם, הנדרשים להופיע בגב הרישיון:

9.3.1. עמודה 9 – כינויי אותיות וסמלילים של קטגוריות כלי הרכב.

9.3.2. עמודה 10 – תאריך מלא (date) של הוצאת ההרשאה לראשונה לכל קטגוריה של כלי רכב.

9.3.3. עמודה 11 – תאריך מלא (date) של סיום תקופת תוקף ההרשאה לכל קטגוריה של כלי רכב.

9.3.4. עמודה 12 – קוד למגבלות אם יש. הדירקטיבה מפרטת עשרות מגבלות עם מספרי קוד בהתאם.

9.3.5. שדה 13 – למידע חיוני לניהול הרישיון בהקשר של סעיף תאריך הוצאת הרישיון (4a בחזית).

9.3.6. שדה 14 – לצרכי ניהול אדמיניסטרטיבי של הרישיון. יכול לשמש למידע באישור בעל הרישיון.

9.3.7. מקרא – לשדות 1, 2, 3, 4a, 4b, 4c, 5, 10, 11, 12, או יותר, באחת מהשפות המוגדרות. אפשר שהמקרא יהיה גם בשפה נוספת שאינה מוגדרת, כל עוד הדבר לא פוגע במבנה המוגדר.

9.3.8. מקום שמור – עבור הוספת שבב, מיקרו־צ’יפ microchip לכרטיס.

גב הרישיון הישראלי מעוצב באופן שונה לחלוטין מגב הרישיון האירופאי כפי שמוכתב בתבנית הדירקטיבה. חסרות בו קטגוריות, נוספו קטגוריות שאינן מוגדרות בדירקטיבה, יש אי־תאימות בסוגים מסוימים. סימון הסמלילים של חלק מהקטגוריות אינו תואם את הסימון האירופאי ועוד.

9.4.1. אי־תאימות בקטגוריות כלי הרכב, מספר דוגמאות:

9.4.1.1. דוגמא א: בקטגוריה B נוסף סמליל שאינו קיים בדירקטיבה. יש 2 סמלילים במקום אחד.

9.4.1.2. דוגמא ב: נוספו לרישיון קטגוריות, לדוגמא: D2, D3, E, 1 שאינן קיימות בדירקטיבה.
לפי הדירקטיבה, ניתן להוסיף קטגוריות לאומיות, אך עליהן להיות שונות ממה שמוגדר בדירקטיבה ולהופיע בכיתוב שונה ובנפרד מהקטגוריות המוכתבות בתקנה.
יש חוסר הלימה בין הגדרות הקטגוריות המופיעות בתקנות התעבורה אל מול מה שמופיע בגב הרישיון, בפירוט הקטגוריות בדף ה’מעטפית’ שמגיע עם רישיון חדש ובאתר משרד התחבורה המפרט את הקטגוריות.

הערות:
א. לא נבדק האם הקטגוריות הישראליות יכולות להתאים בנתוניהן להגדרות קיימות בדירקטיבה האירופאית שאליהן ניתן היה אולי לשייכן, במקום ליצור קטגוריה לאומית.
ב. קטגוריה E מופיעה בגב הרישיון, אך אינה מוגדרת בתקנות התעבורה ואינה מופיעה בפירוט הקטגוריות בדף ה’מעטפית’ שמגיע עם רישיון חדש.
ג. קטגוריה C+E מוגדרת בתקנות התעבורה, אך אינה מופיעה בגב הרישיון.

9.4.1.3. דוגמא ג: אין תאימות בקטגוריות לדירקטיבה האירופאית. למשל לקטגוריות A1, A2.

נושא זה עלה כבר בדו”ח תלונות הציבור מספר 14 לשנת 2009 שפרסם משרד התחבורה. בעמוד 29 בדו”ח (לצפיה בעמוד המלא) מצוין כי:
” מבדיקה שערכנו מול אתר האיחוד האירופאי עלה על פניו, כי המשרד אכן טעה בהגדרת דרגות הנהיגה האמורות. קטגוריה A1, אשר על פי אתר האיחוד האירופאי, מתייחסת לאופנועים עד 14.6 כ”ס, הוגדרה על ידי משרד התחבורה כדרגה ;A2 בעוד שקטגוריה A2, אשר על פי האיחוד האירופאי מתייחסת לאופנועים עד 33 כ”ס, הוגדרה על ידי המשרד כדרגה A1.“

הערה: נכון ליום כתיבת תחקיר זה, טעות זו עדיין לא תוקנה.
16 שנים (*נכון ל־2025) עברו מפרסום הדו”ח ומשרד התחבורה לא מצא לנכון לתקן טעות זו.
בשנת 2014 יצאו פרסומים על כך שכביכול בוצע תיקון לנושא זה, אך בפועל דבר לא נעשה, התקנה לא שונתה וכל הפרסומים בנושא היו מטעים ולא נכונים.
בדיקה בתקנות התעבורה ובאתר משרד התחבורה המפרטים את דרגות כלי הרכב מראים כי נכון ליום כתיבת מסמך זה הן עדיין לא תואמות לתקנה האירופאית.

חשוב לקרוא בדו”ח את תגובת הלשכה המשפטית המופיעה בעמוד 29 שבדו”ח:
“על פי הלשכה המשפטית של המשרד, אין מקום לפעולה כלשהי בנושא. בישראל תקנות התעבורה מגדירות באופן ברור מה כוללת כל אחת מהדרגות.
לצורך שימוש בחו”ל, מצוינות על גבי הרישיון שמות הדרגות לצד הסמלילים המקובלים בעולם לכל אחת מהן, כך שלגורם בחו”ל שיעיין בגב הרישיון לא יהיה כל ספק למה הכוונה ב־A1 וב־A2.“

תשובה זו תמוהה, בלתי מקצועית, מקוממת ואף מזלזלת ברשויות האירופאיות ובתקנה. טעות שכזו עלולה לגרום לרוכב מחוץ לישראל לקשיים משפטיים ולקשיים בנושאי ביטוח, בעיקר במקרה של עבירות תנועה או תאונה. למשל, ישראלי עם רישיון A1 שבישראל מוגדר עד 47.46 כ”ס ירכב במדינה מחוץ לישראל על אופנוע שכזה אליו הוא רגיל ושם זה מוכר עד 14.75 כ”ס. אם ייעצר על ידי גורמי אכיפה, או יהיה מעורב בתאונה, מצבו המשפטי והביטוחי יהיה מורכב ובעייתי.
גם אם רוכב שכזה ירכוש ויצרף רישיון בין־לאומי, חוסר התאימות יישמר ומכיוון ואין תאימות בקטגוריות, מצבו המשפטי והביטוחי יהיה לא ברור ונתון בסיכון.

את הגדרת הקטגוריות הישראליות לאופנועים ניתן לראות בתקנות התעבורה בסעיפים 176 ו־177 וכן בדף זה באתר משרד התחבורה.
את הגדרת הקטגוריות בדירקטיבה האירופאית לאופנועים ניתן לראות בדף מספר 4 בדירקטיבה.

9.4.1.4. דוגמא ד: ב־2.12.2018 פרסם משרד התחבורה (לצפיה בדף 1, לצפיה בדף 2) כי במסגרת החיוב ברישיון לרוכבי אופניים חשמליים, מצוין בפרסומים כי אופניים אלו מוגדרים כקטגוריה A3. קביעה זו של קטגוריה A3 תמוהה מכיוון וקטגוריה בשם זה לא קיימת בדירקטיבה.
(קטגוריה בשם A3 הייתה בשימוש בעבר הרחוק ברישיונות ישנים של חלק קטן ממדינות אירופה, אך היא איננה בשימוש עוד מיום שהדירקטיבה נכנסה לתוקף ב־2013).
אופניים חשמליים יש לשייך לקטגוריה AM בדירקטיבה, שהיא קטגוריה המיועדת עבור Mopeds.

הערה:
קטגוריה A3 אינה מופיעה בתקנות התעבורה, אינה מופיעה ברשימת הקטגוריות בגב הרישיון הישראלי, אינה מופיעה בפירוט הקטגוריות בדף ה’מעטפית’ שמגיע עם רישיון חדש ואינה מופיעה בפירוט הקטגוריות באתר משרד התחבורה.
יתכן וקטגוריה זו עוד לא נקבעה ולכן עדיין לא מאוחר לתקן את הטעות.

9.4.2. עמודות 10, 11, 12 (כולל הפרטים שאמורים להופיע בהן) – חסרות לחלוטין בגב הרישיון הישראלי. בנוסף, עמודה 9 אינה מסומנת בספרה .9 כנדרש.
בהקשר לעמודות 10 ו־11, ראו מעלה גם התייחסות בקשר לתיקון תקנה 173 לגבי חידוש רישיון עד גיל 70 שקשורה גם לסעיף זה.

9.4.3. בשורה ליד קוד וסמליל של כל קטגוריה מופיעה שנת ההוצאה בלבד.
חסרים היום והחודש כנדרש. בדירקטיבה מופיע המינוח “Date”, שפירושו תאריך.
לפי האקדמיה ללשון עברית, ‘ תאריך‘ הינו: “זמן של אירוע המוּבָּע בציוּן היום והחודֶש והשנה“.
ברישיון הנהיגה הישראלי משום מה מופיעה השנה בלבד.

9.4.4. שדה 13 – חסר לחלוטין.

9.4.5. שדה 14 – חסר לחלוטין. זהו מקום אופציונלי להכנסת מידע נוסף כמו למשל תאריך לידה עברי.
בדירקטיבה מוגדר ששדה זה צריך להיות מאושר על ידי בעל הרישיון, לעומת החוק הישראלי לתאריך העברי בו המצב הפוך, החוק מחייב את הוספת התאריך העברי באופן גורף מבלי לקבל על כך אישור מבעל הרישיון, כשמי שמעוניין להשמיטו, לפנות בבקשה לכך.

9.4.6. בנוסף ובניגוד לדירקטיבה, מופיע מספר תעודת הזהות המלא פעמיים (ברישיון המשודרג) ו־3 פעמים (ברישיון הישן), זאת בנוסף להימצאותו בחזית, כשנתון זה אינו אמור להופיע כלל ברישיון.

9.4.7. בנוסף, מופיעה תמונת בעל הרישיון ברקע (ברישיון לפני 2018) – דבר שאינו נדרש כלל.

9.4.8. מקרא למספרי שדות המידע – חסר לחלוטין.

9.4.9. מקום לתוספת שבב מיקרו־צ’יפ – חסר לחלוטין.

9.4.10. מופיעים כיתובים נוספים ומיותרים שאינם נדרשים בדירקטיבה:

9.4.10.1. ” קטגוריות כלי הרכב Categories of Vehicles“, במקום לרשום את הספרה .9 כנדרש.

9.4.10.2. המגבלות לרישיון מפורטות כטקסט באנגלית, במקום במספרי קוד כנדרש.

9.4.10.3. התווספה עוד שורת ספרות מתחת למספר הזהות (כנראה תאריך התשלום ומספר מזהה נוסף כלשהו). מידע זה אמור היה להיות בשדה 13, אם בכלל.